חסידות על ישעיהו מ:א

וְזֶהוּ (ישעיהו מ׳:א׳): נַחֲמוּ נַחֲמוּ. שְׁתֵּי פְּעָמִים "נַחֲמוּ" גִּימַטְרִיָּא "קָדְקֹד", שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹרֶף, שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְבֵית אֵל.

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. (ישעיה מ, א) בעת שינחם השם יתברך במהרה בימינו אותנו יזכור לנו כל הצרות שעברו עלינו כדי שיהיה נחמה בכפליים. וזהו אלהיכם, מדת הדין:

פסוק (ישעיהו מ, א): "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" איתא במדרש "כי על אשר חטאו בכפליים, שנאמר (איכה א, ח): "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה" לקתה בכפליים בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ, לכן נחמו בכפליים."