חסידות על ישעיהו נח:ד

או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כו׳. ונפרש המשנה שבועות שתים כו׳. דהנה יש ב׳ גווני צדיקים, יש צדיקים המענים ומסגפים עצמם, עי"ז הן משברים כח הדינין, ויש צדיקים האוכלים בקדושה ובטהרה למען עבודתו ית"ש, אזי הם משפיעים ברכה ופרנסה לעולם, והצדיקים הללו יש להן כח להשביע ולגזור, כרצונם כן יקום, שזה הכח והשליטה שיש להם לגזור אומר ויקום נקרא בלשון שבועה, על דרך דאיתא ג׳ מלכו בכיפה וא׳ מהן היה אחאב, ומביא הגמ׳ ראיה מהפסוק והשביע את הממלכה ואת הגוי ואם לאו דשליט עלייהו איך יכול להשביעם ע"ש, נמצא ע"י כח השליטה שהיה לו היה יכול להשביעם, ולכן כח הצדיק הגוזר אומר ויקם נקרא בשם שבועה. וזהו "שבועות שתים" פי׳ ב׳ גווני צדיקים יש שיש להן כח להשביע ולגזור אומר ויקם כנ"ל, "שהן ארבע", רמז ששניהן גורמין תיקון להשם הוי"ה ב"ה שהוא ד׳ אותיות. ומפרש התנא "שתים שאוכל ושלא אוכל", רומז כנ"ל שהצדיק הזה מתקן באכילתו וזה בעינויו ובסיגופו שאינו אוכל, והוסיפו חכמים עוד ב׳ דהיינו "שאכלתי", פירוש הצדיק הזה שהוא אוכל עתה בקדושה, צריך להזכיר עצמו ולהעלות על זכרונו להיותו דואג על אכילתו שאכל כבר בלא קדושה, ולבו יבער על זאת: "ושלא אכלתי", רמז על הצדיק השני המסגף עצמו ידאג על הסיגופים שסיגף עצמו כבר שלא היו לתכלית לעבודתו ית"ש, כי יש פעמים מסגפים עצמם ומכחישים כחם בענין רע בפנים לא טובות שלא לשם שמים, על דרך שאמר הכתוב (ישעיהו נח, ד) "הן לריב ומצה תצומו", כי על זה צריך האדם להשכיל מאוד על דרך שאמרו במטותא מינייכו לא תרתו תרתי גיהנם, וצריך הצדיק לתקן ולבו יבער על הסיגופים הקודמים שלא היו לעבודתו ית"ש, ואז יהיה כח בהצדיקים לתקן הכל כנ"ל:

והוא דביארתי פסוק בישעיה (ישעיה נח, ד) ואותי יום יום ידרושון לריב ומצה תצומו כו' הלזה תקרא צום ויום רצון לה' הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע וכו' אז יבקע כשחר אורך כו'. בד"א חוץ לדרושנו ביארתי פסוקים אלו ע"פ משארז"ל (פסחים ח.) והתניא האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור ומשני כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים, כי הישראל אם עושה צדקה בשביל שיתן לו הש"י שכר אעפ"כ אם אין הש"י נותן לו השכר ההוא אינו מהרהר אחריו והוא מניח הבחירה והרצון ביד הש"י כאשר יבחר אם ליתן לו השכר ההוא אם לא, משא"כ העובבד כוכבבים אינו רוצה כלל שיהיה הרצון והבחירה ביד הש"י אלא רוצה שיתן לו הש"י דוקא השכר ההוא, וידוע משארז"ל על מה שאמר מרע"ה הודיעני נא את דרכיך מפני מה צדיק ורע לו כו'.