Chasidut על ישעיהו סג:א

כִּי יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״ג:א׳): מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַל הַחַי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם, וְהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁזֶּה גֶּדֶר הָאָדָם, שֶׁדַּרְכּוֹ לִגְמֹל חֶסֶד, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַחַי. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ'. מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה (הקדמת הזוהר דף יג:), שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נִקְרָא אָדָם, כִּי הַצְּדָקָה, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, הוּא גֶּדֶר הָאָדָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: לֹא אִישׁ דְּבָרִים־אָנֹכִי, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בְּחִינַת (תהילים קי״ב:ה׳): טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו, דְּהַיְנוּ גְּמִילוּת חֶסֶד וּצְדָקָה.

וְהַדִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הִיא הַחָכְמָה, נִקְרָא צְדָקָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (ישעיהו ס״ג:א׳): אֲנִי הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ; דְּהַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בְּלֹא יְדִיעָה, וְנוֹשַׁע עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה.

חָמֵץ, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַכַּעַס עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (ישעיהו ס״ג:א׳): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים. אֱדוֹם זֶה בְּחִינַת כָּבֵד הַנַּ"ל, וְחָמֵץ זֶה בְּחִינַת הַכְנָעָתוֹ, בְּחִינַת תַּעֲנִית, בְּחִינַת הֶעְדֵּר אֲכִילָה, בְּחִינַת (שמות י״ב:כ׳): כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. לֹא תֹאכֵלוּ – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית הַנַּ"ל:

שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי וכו' ודע כי על כל אלה יביאך וכו'. בגמ' (שבת ל':) בקשו לגנוז ספר קהלת שהיו דבריו סותרין ד"ת, בתורה כתיב ולא תתורו וכו', והוא אמר שמח בחור הותרה הרצועה ח"ו לית דין וכו', כיון שראו שאמר ודע וכו' אמרו טוב אמר שלמה. דהנה זאת ידוע כי לעתיד יברר ויצרף הש"י את מעשה ישראל אשר לא היה בהם שום שמץ חטא, ועל זה נאמר (ישעיה ס"ג,א') רב להושיע, היינו שהרבה עצות של זכות וישועה לפניו, ע"כ נאמר שמח בחור בילדותיך היינו בהתפשטותך מאחר שכל ההתפשטות יגיעו לתיקון ויבואו לגמר טוב, עד שהכל היה ברצון הש"י ואז מה שהיה יותר התפשטות הוא מוטב. ועכ"ז אמר ודע היינו שיש משפט ג"כ על כל דבר והוא כדרך משל (קהלת רבה פרשה י"א,י"ג) שאומרים לאדם השט בנהר, אל תשוט למרחוק כי תצטרך לשוט בחזרה, ואף כי תוכל להגיע בהליכתך אך בחזירתך יקשה לך, וגם כאן מזהיר שלמה המלך ע"ה שלא יתפשט האדם ביותר בעניני עוה"ז, כי יצטרך לבא בחזרה אל מקום המשפט היינו אל רצון הש"י, ויצטרך האדם לסבול מזה קודם שיתברר, וזה שרצו לגנוז לפי שתחלה נותן תקופות לישראל, אבל כשראו אח"כ כי יזהיר שהכל יהיה במשפט אז אמרו יפה אמר שלמה.

יד. יֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁאֵינָם נִתְקַבְּלִים לְמַעְלָה אֶלָּא עַד שֶׁנּוֹתְנִים כָּל כָּךְ מָעוֹת לִצְדָקָה כְּפִי מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַדָּבָר. לְמָשָׁל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת: "תֵּן לִי בָּנִים", צָרִיךְ לִתֵּן צְדָקָה כְּמִסְפַּר אוֹתִיּוֹת "תֵּן לִי בָּנִים".

במסכתא מגילה פרק ד' (דף כ"ט ע"א) דרש בר קפרא מאי דכתיב (תהלים סח יז) למה תרצדין הרים גבנונים וכו', למה תרצו דין עם סיני, כולכם גבנונים בעלי מומים וכו', עיין שם. והנה על זה קשה מאי דכתיב (תהלים ס"ח) ההר חמד אלקים לשבתו אף ה' ישכון לנצח, אי קאי על הר סיני, הא מקרא מלא נאמר (שמות יט יג) במשוך היובל המה יעלו בהר, דהוא סימן לסילוק השכינה (מכילתא), בהקדים לבאר המדרש (רות רבה פתיחתא) על הפסוק (ישעיה סג א) אני מדבר בצדקה (שהביא העיר בנימין במסכת יבמות סימן י"ב), עתידין אומות העולם לקטרג על ישראל ולומר אם הללו עובדי עבודה זרה הללו עובדי עבודה זרה, ואם הללו מגלי עריות הללו מגלי עריות, עיין שם מה שהקשה בספר הנ"ל דמה זה לשון ספק, דהא העובדי כוכבים ומזלות ודאי עובדי עבודה זרה. ועוד קשה מה זה דאמרו אם הללו עובדי עבודה זרה וכו', איך יתכן כיון שהמה עובדין לעבודה זרה וישראל להשי"ת, וכן בגילוי עריות דהמה פרוצין בעריות, וסתם ישראל גדורין בעריות.

וְאָז נַעֲשֶׂה מִצֶּדֶק צְדָקָה, בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת דִּין, נִקְרֵאת צֶדֶק, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין אוֹתָהּ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, בְּחִינַת: אֲנִי ה' הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת צֶדֶק, בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. כְּשֶׁעוֹלָה מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, זֶהוּ הַמְתָּקָתָהּ וִישׁוּעָתָהּ, בְּחִינַת מְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ וְכַנַּ"ל.