חסידות על ישעיהו סג:טז

כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵֽעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃

אגרא דכלה

ולחשך קרא לילה (בראשית א ה), זה עשו (ב"ר פ"ב ג'). ליל"ה יכונה לעשיה דתמן מארי' ילל"ה אותיות ליל"ה, (על כן נקראת מדת המלכות לילה דמקננת בעשיה), על כן אמר זה עשו שאין לו חלק רק בעשיה הגשמיות ששם רובו רע והקליפות גוברים בו וחלקו מצד הקליפה, וכשימלא כבוד ד' את כל הארץ וימלוך על כל העולם כולו בכבודו, (והבן נוסחתנו מלו"ך ע"ל כ"ל העולם כול"ו (תפלת ימים נוראים), דנתחבטו בו המפרשים כפל "כל "כולו, ומפרש הט"ז (או"ח סי' תקפ"ב ס"ק ג') דהוה אמינא רוב"ו ככול"ו המשכילים יבינו), אזי תתבטל מלכות עשו לגמרי. והנה הקדים יעקב למעלתו, והכוונה שיצא מזרע אברהם הני ב' סטרין, ונתפרש זה לתומו וזה לרשעו, וישאר זרע יעקב נקי מבלי סיג. אחר כך אמר ויהי ער"ב זה עשו, ידוע ער"ב סוד הדינין והגבורות אחורי הויה אלקים, בק"ר סוד טיפת החסדים, עיין כל זה במאורי אור. וכשנשפע החסדים אזי יעקב שולט, מה שאין כן בשליטות הגבורות, שוב כפל בעל המאמר דבריו ואמר ויהי ער"ב ערבו של עשו, ויהי בק"ר בוקרו של יעקב. בא לתרץ הרי לעיל הקדים ליעקב שהוא העיקר, ע"כ הקדימו למעלתו ואחר כך הקדים לעש"ו, לזה אמר שמקודם יהיה ערבו של עש"ו בשליטות הגבורות, ועל ידי זה יהיה עשו רצועה לאלקאה ואחר כך בוקרו של יעקב, ואז יהיה יום אחד אשר יודע לד' לא יום ולא לילה (זכריה יד ז), ר"ל שלא יהיו חלוקין הגבורות מהחסדים כי אז יהיה אור הלבנה כאור החמה (ישעיה ל כו), ואז יהיו הלוים במדריגה יותר מן הכהנים כנודע, ויתבטל שליטת עשו לגמרי והבן, לזה יהיה הגאולה במליצת יצח"ק (שבת פ"ט ע"ב), בסוד כי אתה אבינו (ישעיה סג טז):
שאל רבBookmarkShareCopy

מאור עינים

וזהו פירוש הפסוק (ישעיה ס״ג, ט״ז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל וגו׳ ודרשו רז״ל כי אתה אבינו קאי על יצחק כי אברהם אמר ימחו על קדושת שמך ויעקב גם כן כו׳ עיין שם. לכאורה איך הוא הדבר להיפך כי אברהם שהוא מדת חסד יאמר כנ״ל ויצחק שהוא דין ילמד זכות אך האמת הוא כאמור כי מי שעובד הבורא ברוך הוא כשמתנהג עמו במדת אברהם שהוא חסד או במדת יעקב שהוא רחמים לבד ולא כשמתנהג עמו במדת יצחק בודאי אין לו דעת עדיין ואין מכיר אלהותו יתברך וזה שעובד כן נקרא ח״ו נרגן מפריד אלוף (משלי ט״ז, כ״ח) ומהפך ח״ו מדת הרחמים למדת הדין כאמור למעלה ועל כן על ידי מדת החסד בא עליו הדין לומר ימחו על קדושת שמך וכן יעקב אבל מי שמקבל אלהותו יתברך כפי מה שמודד את עצמו אליו אף במדת יצחק אזי הוא מהפך מדת הדין למדת הרחמים ועל כן אמר יצחק פלגא עלי וכו׳ מאחר שנעשה רחמים כאמור לעיל וזהו כי אברהם לא ידענו מי שמקבל אלהותו יתברך על ידי מדת אברהם לבד לא ידענו אין לו דעת עדיין וישראל מי שמקבל אלהותו על ידי מדת יעקב לבד לא יכירנו אין מכיר אלהותו יתברך עדיין אלא כי אתה אבינו ואז מייחד אלהותו יתברך ביחוד גמור והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy

קדושת לוי

או יבואר על פי מאמר חכמינו ז"ל במסכת שבת (פט:) כי אברהם לא ידענו כו', על שם שיצחק אבינו ילמד סנגוריא על ישראל. ובוודאי כאשר יהיה אם ירצה השם לעתיד לבוא כן היה בגלות מצרים שיצחק אבינו היה מלמד זכות עלינו וזהו ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק:
שאל רבBookmarkShareCopy