כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃
נועם אלימלך
או יאמר "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה כו'". ונקדים לפרש פסוק "זכר רב טובך יביעו כו'", דכבר כתבנו מזה פעמים הרבה שהצדיק הוא מעורר רחמים תמיד ע"י תורתו הקדושה שעוסק בה לשמה, וע"י מצוותיו ית"ש, וע"י השבחים והשירות שנותן ומשבח להבורא ב"ה יתעלה, שאיתערותא דלתתא הוא איתערותא דלעילא, והוא דאמרינן בגמרא "אין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם שני טיפות עולות מלמטה". וזהו "זכר רב טובך יביעו", מלשון "מים תבעה אש", כששופכין מים על אש המים מבעבעין (בבא קמא ד, ב), וזהו "זכר רב טובך", פירוש שיזכר רב טובך להשפיע לעולם, "יביעו" ר"ל לזה צריך איתערותא דלתתא, והוא כמשל המים שמבעבעים ועולים ב' טיפות מלמטה, כן הצדיקים מבעבעים קדושתם ואיתערותם דלתתא כפי יכולתם, והשי"ת משפיע לעולם רב טוב ורחמים גדולים, ומה הוא איתערותם דלתתא? ואמר "וצדקתך ירננו", ר"ל ע"י צדק וחסד שעושים ושיר ושבח שנותנים לו ית' ועי"ז נמתקים הדינים, אך גם זאת צריך הצדיק לעורר הגבורות והדינים על האומות, וזהו "כבוד מלכותך יאמרו", פירוש הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים כנ"ל ממשיכים את הבורא ב"ה לעולמות, לעשותו מלכות בחסד ורחמים, וזהו "יאמרו" דהיינו אמירה רכה, "וגבורתך ידברו" ר"ל והגבורות הקשים, "דיבור" הוא לשון קשה, צריכין ג"כ למען "להודיע לבני האדם גבורותיו", דבני האדם הם האומות, כדאיתא בתוס' בע"ז (בבא קמא ג, א) החילוק שבין "אדם" ל"האדם", דישראל נקרא "אדם" והאומות נקרא "האדם".
ישמח משה
והנה כבר פירשתי (ישעיה סד א) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך. כי התורה נקרא מים, שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים, ונקרא אש שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש (סוכה נ"ב ע"ב). ונ"ל על פי הגמרא דסוכה (דף מ"ט ע"ב) כי הלומד ומלמד לאחרים הוא תורת חסד, שאינו מלמד אינו תורת חסד (משלי לא כו). והנה בבראשית רבה פרשה ד' סי' א' (ב"ר ד' א') בנזר הקודש דמים מצד החסד ואש מצד הדין, ולכך נקרא רקיע שמים ביום שני (בראשית א ח), עיין שם. ונמצא המלמדה נקרא מים, שאינה מלמדה נקרא אש. ולכך דברי תורה בעצמותו נקרא אש, אבל כל צמא לכו למים, היינו להמרביץ תורה שאצלו נקרא מים, והבן. והנה לפי זה תשובה ברבים שאחד מעורר את חבירו, נקרא מים כמבואר בב"ר (פ"ב ס"ד) ואין מים אלא תשובה, עיין שם בפסוק (בראשית א ב) ורוח אלקים מרחפת כו'. והנה התורה נקרא אש לבעור בהמורדים, והיינו כקדוח אש המסים, היינו המסום עצמם ממנה כמו רפאים שמרפין עצמן ממנה, רק מים תשובה דרבים תבעה אש היינו מכבין, כי דרך המים שבא על אש בשעת כיבוי מרתיחין, רק שהתשובה יהיה רק להודיע שמך לצריך, היינו כדי שיתקדש שם שמים, והבן.