חסידות על ישעיהו סו:ח

טרם שנבאר כל זה נבאר אותן שתי פרשיות הדיבור שנאמר לאברהם בפ' לך לך והדיבור שנאמר לשרה בפ' זו. וזהו תואר הפסוקים: ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא כו' וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק. פירש"י דמ"ש בכאן ויצחק פי' התרגום וחדי וגבי שרה פי' התרגום וחייכת, ולכן הקפיד ה' על שרה ולא על אברהם. ויש לתמוה, דהא אדרבה דיבורי אברהם יותר מבוארים בלשון תימה וריחוק הדבר, דהא אמר בה"א התימה הלבן מאה שנה כו', ואלו דברי שרה אחרי בלותי כו' כבר יכולים להתפרש בניחותא שהוא שבח על גודל הנס, ובדברי אברהם הוצרך רש"י לדחוק שהוא תמיה המתקיימת, ויותר מזה לדברי רש"י איך יפורש אומרו עוד לו ישמעאל יחיה כו' הרי משמע שח"ו נתיאש מבשורה זו. תו יש לדקדק אומרו הלבן בה"א התימה ואח"כ ואם שרה כו' ולמה לא אמר ג"כ בה"א התימה, הגם שמצינו לשון זה בתנ"ך כמו היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת (ישעיה סו, ח) מ"מ באמת גם בכל מקום שכתוב לשון זה צריך ליתן טעם בהם. תו קשה קושית המזרחי מהו תימה הלא דורות הראשונים הולידו בני ת"ק שנה ע"ש מה שהקשה על רש"י ז"ל, משמעות המפרשים דעיקר התימה של אברהם אבינו ע"ה לא היה רק על שרה הבת צ' תלד כי חדל לה אורח נשים, וא"כ יש תימה בלשון הפסוק דהא ה' התימה אמר על עצמו ועליה נאמר בלשון אם משמע דעיקר תמיהתו על עצמו. ותו תימה דמאמר השני ויאמר אלהים אבל שרה כו' מבואר דח"ו מתחלה לא האמין דאילו לפירש"י דמתחלה לא צחק אין ביאור כלל למאמר זה אבל בקושטא כו', ותו דאם נאמר דח"ו מתחלה לא האמין מה הועיל הכפל מאמרו עוד הפעם.

א"י תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו להבין מה שאנו אומרים בר"ה ג"פ היום הרת עולם מה זה הענין לג"פ רק הענין דהנה הרת עולם קאי על בריאות האדם שנברא בר"ה כי העולם התחיל להבראות בכ"ה באלול ויום ששי הי' בר"ה והאדם אנו רואים שיש בו התחלקות לשלשה שלשה כי במוח יש ג' כוחות כי מתחילה נופל הדבר במחשבתו ומוחו לעשות דבר ששכלו נותן לעשותו ואח"כ מתישב בדעתו שיש שכל אחר שיניח מלעשות הדבר ההוא מחמת איזה טעמים ואח"כ מכריע בדעתו אם לעשות או יחדל מלעשותו ולכן אנו רואים שמהמוח יוצא ב' כוחות ב' עינים לימין ולשמאל וכן ב' אזנים זה מורה לנו על כח המוח שיש בו ב' כוחות ומכריע וכן בהלב יש בו ג' כוחות אלו ע"ד הנ"ל כשמתבונן דבר בבינת הלב יש בו ג' כוחות אלו ולכן הוצאות הענפים מהלב הם ב' ידים לימין ושמאל והלב בנתים להורות ג"כ על הנ"ל על כוחות אלו ועד"ז באברים הנמוכים היא הכבד עד"ז הוא פעולת הכבד בג' כוחות ולכן מוציא ב' שוקיים ורגלים ונגד כ"ז הוא ענין ט' מלכיות ט' זכרונות ט' שופרות ג' מתורה ג' מנביאים ג' מכתובים נגד אלו הכוחות הכלולים באדם להמליכו ית"ש על כל האברים ועל העולמות שרומזים עליהם וזהו ענין ג"פ קדוש שאומרים להמשיך קדושתו בכל הבחי' וכוחות וזה שאומרי' המשלשים לך קדושה וכתב האר"י ז"ל שבתשרי הי' הבריאה במחשבה ובניסן במעשה כמ"ש לעיל וזהו היום הרת עולם בחי' הריון במחשבה וכוונתו היא להביא אח בחי' הריון המכוסה ללידה והתגלות וזהו ענין השופר ע"ד שאחז"ל ע"פ שאול ועוצר רחם לא תשבענה מה ענין רחם כו' לומר מה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאים ממנו בקולי קולות כו' ועד"ז התוקע מכניס הקול בחשאי בתוך השופר ואין רואין את הקול בהכלי ואין שומע רק אח"כ יוצא קול ושומעים אותו ובא הדבר שבחשאי להתגלות כענין לידה מהריון ולכן אז בר"ה בחי' גבורה כי ההולדה ע"י מדת גבורה והר"ת של אתה גבור לעולם אדני גי' אל"ד וזהו שאומרים מזמור לה' הארץ ומלואה כי המילוי של אותיות ארץ כזה אל"ף רי"ש צד"י המילוי גי' תלד שההולדת הוא בניסן ולכן בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאל כי עיקר התגלות והולדה שאנו רוצים הוא על הגאולה כמ"ש כי חלה גם ילדה ציון את בני' ואומרים היום הרת עולם שיהי' ההריון והלידה בחסד כנ"ל ע"ד הריון שהזרע נמשך מן המוח דרך ה' בחינות שבפסוק לך ה' הגדולה והגבורה כו' עד בחי' יסוד שעל ידו ההריון נמצא שאנו רוצים שיהי' לכל מדות ההמשכה הכל רק בחסד וז"ש הרת עה"כ גי' ששה פעמים מיכאל שהוא במדת החסד ולכן אומרים ג"פ נגד ההולדה הנ"ל שהוולד מונח במעי אמו תלת גו תלת כנ"ל שהאדם מתחלק לג' ג' כוחות ובהריון אינו בהתפשטות וע"י ההולדה בא להתפשטות ואנו רוצים שיהי' כל התפשטות של כל התחלקות לתלת גו תלת בחסד בהתפשטות לרמז זה אומרי' ג"פ היום הרת שגי' ששה פעמים מיכאל נגד מדת החסד להורות על התפשטות החסד ביסוד הכולל המדות ועל ידו ההריון כנ"ל שלכן אומרים ג' מלכיות וג' זכרונות וג' שופרות מתורה וג' מנביאים וג' מכתובים לרמוז תלת גו תלת הנ"ל שיהי' הכל בהתפשטות החסדים לז"א אחר כל סדר ממלכיות זכרונות ושופרות היום הרת כנ"ל וז"ש תקע"ו בחוד"ש שופ"ר שיהי' ההתחדשות בחסד וס"ת הוא שור גי' הר"ת של אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה שם החסד בכסא ליום חגינו חג ר"ת "חסד "וגבורה ובר"ה הוא בחי' הריון שעדיין לא באו להתגלות הבריאות של הנולד שהזרועות בחי' חו"ג ולכן תמשיכו אז החסד שיהי' ההולדה כנ"ל:

גַּם הֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁמְּרֻמָּז בְּזאת הַמַּעֲשֶׂה מִיתַת הַמְּלָכִים וְתִקּוּנָם וּבֵין בִּבְחִינַת הַחֻרְבָּן וּבֵין בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן לא נֶאֶמְרוּ כַּסֵּדֶר הָעֶשֶׂר בְּחִינוֹת הַנַּ"ל מֵחֲמַת הַטְּעָמִים וְעִנְיָנִים הַנַּ"ל וַעֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים כִּי סוֹד הַמַּעֲשֶׂה לא גִּלָּה כְּלָל רַק הֵאִיר עֵינֵינוּ בִּפְסוּקִים וְעִנְיָנִים הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בְּהַמַּעֲשֶׂה סוֹדוֹת נִסְתָּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין קְצָת סוֹדוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַלָּלוּ הַמְבאָרִים בְּזֶה הַסֵּפֶר כִּי כֻּלָּם הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד עָמק עָמק מִי יִמְצָאֶנּוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר מִי שָׁמַע כָּזאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה.