אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ (ס)
שם משמואל
במדרש פרשת בא (פרשה ט"ו סי' וא"ו) שדימה הקב"ה את ישראל למלאכים, במלאכים נאמר שרפים עומדים ממעל לו, ובישראל נאמר אתם נצבים, ואיננו מובן הדמיון, ונראה, דהנה יש לדקדק במה שכתוב אתם נצבים היום דלכאורה תיבת היום מיותרת, ונראה דהנה במדרש תנחומא זש"ה הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד, כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה וכו' ועל כולם אמר דוד שם נפלו פועלי און וגו', אבל ישראל נופלין ועומדין וכן הוא אומר (מיכה ז' ח') אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, והגיד כ"ק אבי אדומ"ר זצללה"ה שאין הפירוש שהקב"ה מסתכל במעשיהם הרעים ומהפך בהם, שהעבירות שלהם אינן צריכין להסתכלות ולהפוך בהן שבראי' בעלמא נכרין הן אלא הפירוש במעשים טובים שלהם שבחיצוניות נתראים טובים אבל בהסתכלות בפנימיותן יתראה שאין בהן ממש והסימן לזה אם יהפך עליהם הגלגל כיצד יהיו המעש"ט שלהם הלוא אז יפלו ולא יקומו, וזש"ה שם נפלו פועלי און, אבל ישראל נופלין ועומדין שאפי' כשהם נופלין ודווין סחופין ומטורפין והצרות באות עליהם עומדים באמונתם ובמעלתם וזש"ה אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי היינו שאפי' בשעת נפילה הנני קם, עכ"ד:
שם משמואל
וי"ל שכל המאמר הוא פתיחה לענין הקרבנות הבאים לקשר את כל העולמות כידוע בזוה"ק, וכמו כן באדם עצמו שיה' לו עמידה בלתי נפילה וכנ"ל שאפי' הירידה לא תהי' נחשבת נפילה אלא כמו עומד לכתף כנ"ל, ונפילה עצמה חשובה קימה וכמ"ש מיכה ז' אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי, וכ"ז לישראל באמצעות משה שהי' עומד תמיד במוחין דגדלות בלתי שום ירידה כלל, ע"כ באמצעותו זכו ישראל שהירידה לא תהי' נחשבת ירידה, וזהו שבראשית דיני הקרבנות כתיב ויקרא אל משה קריאה לשון חיבה כברש"י ובא הכתוב כאן להורות שכל ענין הקרבנות לישראל באופן הנ"ל הוא בשביל משה, וזהו שאמר משה להם בשבילכם נדבר עמי, הכוונה כדי להעלות אתכם כנ"ל לבחי' מלאכיו בא אלי דיבור ענין הקרבנות:
צדקת הצדיק
[יא] ילפינן מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאי' ריש ברכות. כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אח"כ ה' אור לי. כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן חושך ואור יום ולילה כך חוזר חלילה רק שהחושך קודם דקליפה קודמת לפרי. חוץ בקדשים קיי"ל הלילה אחר היום כי מי שכבר בא אל הקודש היום קודם כמו מי שעומד תוך הפרי אצלו הפרי קודם לקליפה [ולכך ס"ד גם לק"ש וכמ"ש במק"א]. ועי' בתר"י ברכות ח' א' ד"ה ואומר דגם בתורה כן: