וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֣ד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱטִיבֹ֔תָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ׃
אגרא דכלה
עוד התחלת התורה הק' באות ב' (בראשית א א), מספרה שתים. להורות שתי תורות יש בכתב ובעל פה. [והנה נרמז בראשית ב' ראשית, היינו התורה שנקרא ראשית דרכו (משלי ח כב, עיין ב"ר פ"א א'), הוא ב' אשר ברא אלקים, את השמים היינו שבכתב, ואת הארץ היינו שבעל פה, כי שמים וארץ מרומזין לזעיר ונוקב' אשר הם תורה שבכתב ובעל פה כנודע (זוהר ח"א מ"ז ע"ב)]. והנה התחלת התורה באות ב', וסיומה בל' (דברים לד יב), הרי ל"ב, ואם תסיר את לב האב"ן ותבנה לך בי"ת כזה למ"ד בי"ת, בגימטריא תלמו"ד ו', ירמוז לשתא סדרי משנה אשר הוא תורה שבעל פה. (ונאמר בדוד המלך ע"ה אשר הוא מרכבה למלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה, יען אשר היה עם לבב"ך לבנות לי בי"ת הטיבות כי היה עם לבבך (מלכים א' ח יח), דרוש וקבל שכר):