וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹֽא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
ליקוטי מוהר"ן
כִּי אֱלִישָׁע, פַּעַם נִכְתַּב עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹֹקִים, וּפַעַם – אֱלִישָׁע סְתָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר בשלח מד): כְּשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶצְלוֹ, הָיָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹקִים, וּכְשֶׁהָיָה לְבַדּוֹ נִקְרָא אֱלִישָׁע סְתָם: