בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
קדושת לוי
אל מוציאם ממצרים (במדבר כג, כב). עיין ברש"י זה הרשע אמר העם היוצא ממצרים שיצאו מעצמם וזהו אל מוציאם ממצרים. הכלל, כי יש התעוררות התחתון והתעוררות העליון. התעוררות התחתון, יכול כל אדם לעורר רחמים על עצמו בהטבת מעשיו ולבקש מהשם יתברך לרחם עליו. אבל התעוררות עליון, מחמת זכות אבות אברהם יצחק ויעקב הוא רק על ישראל לבד ולא על האומות. וזהו שאמר זה הרשע הנה עם יצא ממצרים, שיצאו מעצמן, כלומר בהתעוררות התחתון בסבת מעשיהם אבל במדבר שאמרו רבותינו (אבות ה, ו) עשרה נסיונות נסו כו'. חס ושלום לא ירחם השם יתברך, כיון שאין מטיבים מעשיהם אבל באמת על ישראל שופע התעוררות העליון מחמת זכות אברהם יצחק ויעקב וזהו הוא תמיד. וזהו אל מוציאם ממצרים, בהתעוררות חסד עליון אפילו אם חס ושלום לא יטיבו ישראל מעשיהם וזהו רק על ישראל: