חסידות על משלי ה:יט

כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת (משלי ה׳:י״ט): אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ (ערובין נד:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:

במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. עץ חיים היא כו'. כי כתי' נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע. והם תורה שבכתב תורת אמת. ושבע"פ נטע בתוכינו להביא חיות פנימיות לתוך ההעלם ע"י היגיעה כמ"ש דדי' ירווך כו'. שמוצא תמיד טעמים בתורה כו'. וז"ש למחזיקים כו'. אף שעוסק בעוה"ז מ"מ יהי' רצונו קבוע ונטוע בתורה. ועוד במד' אחרי ה' תלכו וכי אפשר כו' אלא מה הקב"ה עסק במטע תחלה כו' אף אתה כו'. והוא ע"פ מ"ש ז"ל הדבק במדותיו כו'. כי הש"י א"ס ואין תכלית. אך יש בכל נברא ונאצל אור חיותו ית' בגבול ומדה. ובזה יכולין להתדבק גם ע"י אמצעות עשי' ממש שיש גם בהם בחי' מדה מאורו ית' שגנוז במעשה בראשית. וז"ש שהקב"ה ברא עולמו ע"ז המכוון להמשיך מעולמות עליונים לתוך הטבע והבריאה וכן יעשה האדם ועי"ז יתדבק בחיות הש"י שנגנז במ"ב. וזהו בחי' ארץ ישראל. כ"ת ונטעתם:

ונלע"ד דיש לפשוט זה הספק מהמקרא, כי נודע שבחינת רוח הקודש נקרא ירושלים, ולז"א (קהלת א, א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים, ר"ל בין קהלת ובין דוד היו הם הראשים והמלכים בבחינת ירושלים, ר"ל שהם היו ראשים לכל בעלי רוח הקודש, ושמא תאמר שכיון שהיו הראשים וזכו למדרגה הגבוה של רוח הקודש אולי היה בו איזה בחינת דיבור או קול דהיינו או מהראשון או מהתלבשות של עתה, לז"א שאינו כך, אלא שאף על פי שהבל הוא היותר קטן שאפשר, מ"מ אינו רק הבל הבלים שהבל הראשון נתלבש בהבל של עתה, אבל בחינת קול או דיבור אין בהם לא משעבר ולא משל עכשיו, וכי תימא לאיזה ענין הם ראשים של בעלי רוח הקודש, לז"א אמר קהלת, ר"ל שבין הראשון בין האחרון הכל אמר קהלת בעצמו ולא נצטרך לאחרים, אבל באמת הכל הבל, בין הראשון בין האחרון, ואם כן נפשט ספיקו של הרח"ו. ואם אמנם איני כדאי אפילו להבין דברי הרח"ו היטב ומכל שכן לפשוט איזהו ספק שנסתפק, ואולי דברי דברי שגיאה, מן השמים ידונוני לכף זכות כי מאהבת התורה אי אפשר לבלום פי כמ"ש (משלי ה, יט) באהבתה תשגה תמיד, והוא רחום יכפר.