חסידות על משלי ו:כב

האדם בעולם הזה צריך לצוותא כמו שאמרו בברכות (ו:) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שמע מינה דהוא צריך לצוותא דנבראים. ואמרו ז"ל (עירובין נד.) המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק בתורה והעולם הזה כולו נקרא הילוך בדרך כמו שאמרו ז"ל (סוטה כא.) על פסוק בהתהלכך תנחה וגו' בעולם הזה. וכשאין לו צוותא יעסוק בתורה שהוא דפוס מעשה בראשית ושל כל הנבראים כמו שאמרו בבראשית רבה פרשה א, ונמצא יש לו צוותא של כל הבריאה וכל העולם כולו. ולכך נקרא עולם הזה בהתהלכך דהילוך רצה לומר טירדא כמו שאמרו בברכות (יא.) בלכתך וגו' הא טירדא דמצוה. ועולם הזה כולו טירדא דלכן נקרא יום המיתה בתלמוד נח נפשיה שנח מטרדתו. כי אדם לעמל יולד ולכן אמרו בירושלמי (פרק ב דברכות הלכה ד, יז:) אנא מן יומי לא כוונית כי טירדא הוא היפך הכוונה כדאיתא בברכות שם ולכך אי אפשר כוונה שלימה בעולם הזה כלל. ולכן נקרא שבת מעין עולם הבא שהוא יום מנוחה, ועולם הזה זמן הטרחא (כמו שאמרו עבודה זרה ג.) מי שטרח בערב שבת כו'.

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו׳:כ״ב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ"ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ': (שַׁיָּךְ לְעֵיל:)

ובימי חנוכה אמרתי שבחנוכה מוציאין שני ספרי תורה בחול כגון בראש חודש ושבת, ובכל השנה אין מוציאין בחול שני ספרי תורה אפילו בחול המועד סוכות דאז הוא יום טוב שגומרין הלל הואיל וחלוקין בקרבנותיהן ואומרים בהפטורה שבת חול המועד סוכות מקדש ישראל והזמנים, הואיל ומלכות הרשעה רצו לעקור את התורה הקדושה וישראל באותו הדור מסרו נפשם על התורה והמצוה. והראה הקדוש ברוך הוא אהבה וחיבה לישראל. לכן מוציאין אפילו בחול שני ספרי תורה כמו בראש חודש ושבת, ולפעמים בשבת חנוכה ג' ספרי תורה להראות שהחיבה של חנוכה היה בתורה לכן בחנוכה המצוה באור ובראיה. מה שאין כן בשום מצוה כגון הרואה נר חנוכה מברך, כיון שהחיבה שהראה הקדוש ברוך הוא והנס שעשה בו כדי לקיים מצות המנורה ונעשה נס בקיום התורה כמ"ש והתורה נקראת אור כמו שנאמר (משלי ו, כב) ותורה אור ומאירת עינים, לכן מצותינו באור ובראיה. כה יעשה האל הרחמן עמנו אותות לטובה ואהבה וחיבה לקיים מצותיו ויאיר עינינו בתורתו וידבק לבנו במצותיו ויתן בלב מלכיות ושריו ויועציו לטובה ואל יגזור עלינו גזירות נגד תורתינו הקדושה ויקוים בנו מקרא שכתוב (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם אמן סלה: