חסידות על משלי טז:ג

כלל גדול גול על ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך ויראה שיבקש מהשי"ת שיזמין לו תמיד מה שהשי"ת יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לב"א ע"פ שכלו כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך:

כלל גדול, גול אל ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך (משלי ט״ז:ג׳) שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך שמו, ויראה שיבקש מהשם יתברך שיזמין לו תמיד מה שהשם יתברך יודע שהוא לטובתו, ולא מה שנראה לבן אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעינו הוא טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך שמו:
(צוואת הריב"ש ד"ב ע"א).

וכן האדם צריך לעבוד הש"י בכל כחו שהכל הוא צורך גבוה שהש"י רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. הכוונה כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בנ"א ואז אינו יכול ללמוד וצריך להיות דבוק בהש"י במחשבתו וליחד יחודים. וכן כשאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבדו באופנים אחרים אל יצער א"ע בזה כי הש"י צריך שיעבדוהו בכל האופנים פעמים באופן זה ופעמים בזה. לכן הזדמן לפניו לילך לדרך או לדבר עם בנ"א בכדי לעבוד אותו באופן זה. כלל גדול (משלי טז, ג) גול על ה' דרכיך ויכונו מחשבותיך. שבכ"ד שיזדמן לו יחשוב שהוא מאתו ית'. וגם שיבקש מהשי"ת שיזדמן לו תמיד מה שהשי"ת יודע שהוא לטובתו ולא מה שנראה לאדם טובה ע"פ שכלו. כי אפשר מה שבעיניו הוא טוב הוא רעה לו. רק ישליך הכל כל ענינו וצרכו עליו ית' כמ"ש (תהלים נה, כג) השלך על ה' יהבך. פעמים האדם כשכור מחמת שמחת התורה שבוער בלבו אהבה גדולה. פעמים יכול לומר התפלה במהירות מאד מחמת שבוער בלבו אהבת השם מאד והתיבות יוצאים מפיו מעצמם. האדם צריך ללמוד גאוה ולא יתגאה. כעס ולא יכעוס. וכן כל המדות. כי האדם צריך להיות שלם בכל המדות כי גם אצלו ית' יש דין ורחמים: