חסידות על משלי יד:טו

ובמדרש רבה פרשה זו וז"ל: ויאמר אנכי אלהי אביך הדא הוא דכתיב (משלי יד, טו) פתי יאמין לכל דבר, מהו פתי נער, שכן בערביא קורין לנער פתיא, ד"א אין פתי אלא לשון פיתוי כו', א"ר יהושע הכהן ברבי נחמיה בשעה שנגלה הקב"ה על משה טירון היה משה לנבואה פי' המפרשים לשון תינוק ונער שלא היה ראוי לנבואה, והוא תימה, כי היה אז בן פ' שנים ומובחר האנושי בהיותו בן פ' ודאי כבר היה לו השגת רוח הקודש ונבואה, אמר הקב"ה אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו, בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה, ופירשו המפרשים מבזה על הנבואה שלא יהיה הדבר חשוב בעיניו, והא תמוה, כי כמה נביאים עמדו להם לישראל ובאופן שנגלה עליהם היה לו להגלות ג"כ על משה רבינו ע"ה, מה עשה נגלה אליו בקולו של אביו אמר משה הנני מה אבא מבקש אין זה אלא תימה שהיה משה רבינו ע"ה סבור שאביו הוא, ותו הלא קול אדם ודאי קול נמוך הוא ואם כן בוסר הוא כו', אמר הקב"ה איני אביך אלא אלהי אביך בפיתוי באתי אליך כדי שלא תתירא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שמח משה ואמר הא אבא נמנה עם האבות ולא עוד אלא שהוא גדול שנזכר תחלה כו', עוד שם בפסוק ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם כו' שלחני אליכם כששמע משה כך שלא הזכיר אביו כשם שעשה בתחלה אמר לפניו רבש"ע יש חוטאים בשאול א"ל לא, אמר לפניו לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סלקת אותו, א"ל בתחלה פיתוי פתיתי אותך מכאן ואילך דברי אמת אני מדבר עמך ע"כ. ואין זה אלא תימה כי חותמו של הקב"ה אמת היאומן כי ידבר ה' את האדם בדרך פיתוי דברים בלתי אמתיים זהו דבר שאי אפשר, ודברי המדרש צריך ביאור.

אֶרֶז זֶה בְּחִינַת: קוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים; בְּרֹב הַהַנְהָגוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, כִּי פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר (משלי יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶז, בְּחִינַת (עמוס ב): וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ. וְהַגְּבוֹהֵי קוֹמָה, עַל־פִּי הָרֹב הֵן כְּסִילִים, כִּי מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ, הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ לְהִתְבַּשֵּׁל בַּמֹּחַ, וּלְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת, הָעֲשָׁנִים הָאֵלּוּ נֶחֱלָשִׁים בְּרֹב הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ, מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתָם, וְאֵינָם בִּיכָלְתָּם לְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה, הַגְּבוֹהֵי קוֹמָה הֵם שׁוֹטִים. וְזֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי אֱמוֹרִי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל, מֵחֲמַת כִּי כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה, הֵם מַאֲמִינִים אֱמוּנוֹת רַבּוֹת כָּזְבִּיּוֹת:

ויאמר אנכי אלהי אביך וגו'. ובמדרש (שמות ריש פרשה ג') הדא הוא דכתיב (משלי י״ד:ט״ו) פתי יאמין לכל דבר, מה פתי נער. שכן בערביא קורין לנער פתיא. שמעתי מפי הצדיק ר"נ זי"ע [נראה ברור שכוונתו על הרב ר' נח מלעכוויץ] שהבעל שם טוב ז"ל אמר לתלמידיו. אחרי כל השגות שהשגתי למעלה בשרשי התורה והמצוות ואחר כל התענוג מהשגותי, אני מניח את כל ההשגות ומחזיק אני באמונה פשוטה איך בין א נער און גלייב. ומו"ר הצדיק ר"מ זי"ע אמר שעוד פירש הבעש"ט דבריו יותר ואמר ואם דכתיב פתי יאמין לכל דבר. הלא כתיב (תהלים קט"ו) שומר פתאים ה' (יסוד העבודה מכתב כ"ד ע"ש),