חסידות על משלי יח:יד

ד. עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה בָּא חֳלָאִים עָלָיו.

כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי י״ח:י״ד): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת: רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ (משלי י״ח:י״ד). רוּחַ אִישׁ – זֶה בְּחִינַת רוּחַ־הַחַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, בְּחִינַת: יְכַלְכֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל: