חסידות על משלי כה:כה

מַ֣יִם קָ֭רִים עַל־נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וּשְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָֽק׃

בעל שם טוב

זאת תהיה תורת המצורע וגו' ועץ ארז ושני תולעת ואזוב, ובמדרש (תנחומא סי' ג') מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאוותו כתולעת וכאזוב, והובא ברש"י ע"ש: העצה שיקח למטהר שני צפרים ועץ ארז ואזוב, גבוה ונמוך, שישפיל דעתו מגסות הרוח, כדי שיוכל [הכהן שהוא הצדיק] להעלותו, דשמעתי בשם מורי זלה"ה משל, אדם גבוה קומה מאוד עמד נגד זריחת השמש, שזרחה והקדירה חמה עליו ממש, וחכם אחד ראה מרחוק גודל חמימות אדם גדול הנ"ל שלא מצא תרופה לנפשו להקר במים קרים על נפשו העייפה, מה עשה, בא וישב כנגדו ולקח כלי של מים לעצמו ושתה כל פעם, כדי שיראה ממנו וכן יעשה, רק שזה עם הכלי מים היה קצר קומה, וזה היה קומתו גבוה, והיה צריך להרכין ראשו ולהשפיל קומתו כדי שיקח מעט מים לצמאו, ולא רצה להכניע עצמו שיקח ממנו מים מחמת גסות רוחו וגובה קומתו, כאילו נצרך לזולתו, וזה החכם הבין זה ולא מצא תרופה לו כדי שיקח ממנו מעט מים, עד שהוכרח לזרוק מעט מים למעלה נגד פני האיש הנ"ל, אולי יקח בפיו מעט מים לצמאו, והוא דחק שפתיו זה בזה, שלא יכנוס בפיו מעט מים מזולתו, שאין זה כבודו, וחזרו ונפלו המים לתוך פי הזורק, מה שאין כן זה שלא רצה לקבל עד שמת בצמא. והמשיל זה נגד עיר גדולה של חכמים וסופרים שלא רצו לשמוע ולקבל חכמה ומוסר איך ינהגו בדרכי ה', עד שנסתלק מהם ומהדור, ונשאר דור יתום, והכי נמי דכתיב (ישעיהו נ״ה:ג׳) שמעו אלי ותחי נפשכם וגו' שהוא רפואה לכל הגוף והנשמה, לשמוע ולקבל מוסר מן החכמים, שהם רופאי הנפשות כמו שכתב הרמב"ם (בפ"ב מהלכות דעות הלכה א'), ומי שלא ירצה לשמוע מוסר עליהם נאמר (משלי א׳:ז׳) חכמה ומוסר אוילים בזו עכ"ל, והנגע שבא עבור גסות רוחו כארז, שלא קיבל מוסר, עתה ישפיל עצמו כאזוב, ויקבל מוסר, ומזה רפואתו וטהרת המצורע, והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגיד דבריו ליעקב

ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כה,כה). ע"ד וישב יעקב בארץ דאיתא בזוהר זכי יתיר יהבין ליה נפשא כי כשנולד האדם אין בו אלא נפש הבהמות וכשמנצח את היצה"ר יהבין ליה רוחא פי' כל עולם המלאכים הם ברשותו זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מעולם הכסא ר"ל הוא במחשבתו וכוונתו עושה כסא להקב"ה כשחושב באהבתו י"ת משרה אותו בעולם אהבה. וכן כשחושב ביראתו משרה אותו בעולם היראה וצריך האדם שלא יפסוק מחשבתו אפילו רגע אחד מהש"י ובזה משרה את הקב"ה בהם. לכך נכתוב הבארות בתורה כי השרה את הקב"ה עליהם וזהו וישב יעקב בארץ. אעפ"י שישב בארציות מגורי אביו פי' לשון אוגר בקיץ מאסף הקב"ה לתוכה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

ח וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ'. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ה:א׳): אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: לִבִּי אֲכַוֵּן.
שאל רבBookmarkShareCopy