חסידות על משלי כח:כד

עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – שֶׁהוּא מְרַחֵף וּמֵגֵן עַל הַמֹּחִין שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה נִגְזָלִין, בִּבְחִינַת (משלי כ״ח:כ״ד): גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ, הֵם הַמֹּחִין, שֶׁהֵם אָב בְּחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה.

מצוה קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלהיכם אל תפנו אל האלילי' ואלהי מסכה לא תעשו לכם. והספיקות רבו א' כפל דבר ואמרת ב' למה ב"פ זו נאמרה בהקהל. ודרשת חז"ל ידוע ג' איך אפשר שכל ישראל יהיו בגדר קדושים שהיא מדריגה עליונה ד' מה זה נתינת טעם כי קדוש אני כי מי יכול לדמות עצמו לקדוש ה' ה' מה ענין מצוה זו איש אמו ואביו תיראו אל פסוק קדושי' תהיו ו' פתח ביחיד איש וסיים בלשון רבים תיראו הרי כאן שנים ומה שדרשו חז"ל אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל תיראו הרי כאן שנים א"כ למה נאמר איש שזה סיפוק בידו וכו' ויש להקשות א"כ מאחר שאין סיפוק בידה למה נצטוית. והמפרשים פירשו דקאי על אלמנה וגרושה ז' ואת שבתותי תשמרו לשון רבים ב' שבתות. ח' מאי ענין זה לכאן. ט' אל תפנו ואלהי מסכה למה נסמכה זה אחר זה. והנה כתבתי ביאור זה במ"א ומה שחסר שם יבואר כאן.

וזהו את האלקים דהיינו הצרה שנתהוה בעולם על ידי זה הוא מתהלך נח היינו הצדיק הולך ועובד השם יתברך על ידי הפחד והצרה שנעשה על ידי הרשעים והצדיק מביאה אל בעל החסד וממתיקה. והנה מחמת עבודת הצדיק נתגדל שמו של הקב״ה על דרך ויעש דוד שם וזהו ויולד נח שלשה בנים המה שלש מעשים טובים הנקראים בנים כנ״ל את שם שנתגדל שמו של הקב״ה ואת חם כי ידוע שמ״ח נביאים עמדו לישראל והמה מן מ״ח טיפין בגן עדן שמשם ינקו והשיגו נבואתם וידוע שמן מעשה צדיקים מתקרב ביאת משיחנו וכמו שכתוב ונבאו בניכם ובנותיכם וזהו ואת חם היינו שישיגו נבואה מן המ״ח טיפין הנ״ל ואת יפת כי על ידי מעשה הצדיק הוא מבריח הקליפות ועל ידי זה נתרחב גבול הקדושה כי ירחיב מתרגם כי יפת וזהו ואת יפת. ותשחת הארץ כו׳ כי הארציות והחומר של האדם מונע אותו מלבוא לפני האלקים ולהיות דבוק בו והצדיק משבר החומר והארציות שבו משבר ומשחית וזהו ותשחת הארץ הצדיק משבר ומשחית הארץ היינו הארציות כדי שיבוא לפני האלקים ותמלא הארץ חמס כי כתיב (משלי כ״ח, כ״ד) גוזל אביו ואמו כו׳ חבר הוא לאיש משחית היינו שנהנה בלא ברכה גוזל כביכול את אביו הוא השם יתברך וכו׳ וחבר לירעבם שהחטיא את ישראל כי נודע היות שבכל המאכלים והמשקים הטעם שלהם המה נצוצי נשמות קדושות והמאכל והמשקה המה כלים ובתוכה המה הנשמות ואם אוכל ושותה לשם שמים הוא השלחן אשר לפני ה׳ שהוא קרבן ממש שמקריב הנשמות הנ״ל אל מקורם ואם ח״ו אינו אוכל לשם שמים הוא משחית את הנפשות הנ״ל כמו ירבעם שהשחית את ישראל וזהו ותמלא הארץ אם ח״ו לא שבר את החומריות והארציות שלו כי אם עדיין הוא מלא מחומריות וארציות שלו אזי הוא גוזל את אביו כנ״ל וזהו ותמלא הארץ חמס שהוא גוזל אביו ואמו כנ״ל: