חסידות על משלי ל:טו

וְאָז כַּלְבָּא נָחֵת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין, שֶׁצּוֹוֵחַ הַב הַב. וְהוּא בְּחִינַת מָרָה דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת: חֶרֶב פִּיּוֹת (משלי ה׳:ד׳), בְּחִינַת גֵּיהִנֹּם דְּאִית לָהּ תְּרֵי בָּנוֹת שֶׁצּוֹוְחִין הַב הַב (כמו שכתוב בתיקונים שם).

בי"ת רבתי דבראשית וזעירתא דהב הב במשלי. כי הוראת הבי"ת היפך האל"ף והוא על הזיווג והרכבת ב' דברים שהוא היפך האחדות במספרו. וכן שימושו מורים על ההרכבה כמו בי"ת התוך במקום או בזמן. וזהו בדבר המורכב יפול התוכיות וכן דבר הנכנס תוכן צריך שיהיה מורכב. כי האחדות הפשוט והוא שאינו מורכב אינו נתפס במקום כאשר אמרנו לפני זה ולא בזמן שהוא למעלה מן הזמן כי הזמן גם הוא מורכב מחלקים ורגעים ואין לו שייכות לאחד הפשוט וכמו שידוע ופשוט ליודעים. וכן בי"ת הכלי היא מורה על ההרכבה כי המורכב צריך לכלי אבל האחד הפשוט אין צריך לכלים כי אם יש בו צורך לאיזה דבר הרי אינו אחד. וכן בי"ת הסבה כי מי שהוא אחד אין לו סבה כי אילו היה לו סבה לא היה אחד. וכן מובן למשכיל כל הוראות הבי"ת נמשכים מזה היסוד שהנחת הבי"ת על ההרכבה והיפך האחדות. ותחלת ההרכבה הוא בשנים כי כל שהוא מורכב מכחות שנים הוא מורכב. ולכן באה תמונת הבי"ת סגור משלש רוחות ופתוח ברוח רביעי וביארו ז"ל במדרש שהוא תמונת העולם שצד צפון פתוח: