שְׁאוֹל֮ וְעֹ֪צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
זרע קודש
א"י תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו להבין מה שאנו אומרים בר"ה ג"פ היום הרת עולם מה זה הענין לג"פ רק הענין דהנה הרת עולם קאי על בריאות האדם שנברא בר"ה כי העולם התחיל להבראות בכ"ה באלול ויום ששי הי' בר"ה והאדם אנו רואים שיש בו התחלקות לשלשה שלשה כי במוח יש ג' כוחות כי מתחילה נופל הדבר במחשבתו ומוחו לעשות דבר ששכלו נותן לעשותו ואח"כ מתישב בדעתו שיש שכל אחר שיניח מלעשות הדבר ההוא מחמת איזה טעמים ואח"כ מכריע בדעתו אם לעשות או יחדל מלעשותו ולכן אנו רואים שמהמוח יוצא ב' כוחות ב' עינים לימין ולשמאל וכן ב' אזנים זה מורה לנו על כח המוח שיש בו ב' כוחות ומכריע וכן בהלב יש בו ג' כוחות אלו ע"ד הנ"ל כשמתבונן דבר בבינת הלב יש בו ג' כוחות אלו ולכן הוצאות הענפים מהלב הם ב' ידים לימין ושמאל והלב בנתים להורות ג"כ על הנ"ל על כוחות אלו ועד"ז באברים הנמוכים היא הכבד עד"ז הוא פעולת הכבד בג' כוחות ולכן מוציא ב' שוקיים ורגלים ונגד כ"ז הוא ענין ט' מלכיות ט' זכרונות ט' שופרות ג' מתורה ג' מנביאים ג' מכתובים נגד אלו הכוחות הכלולים באדם להמליכו ית"ש על כל האברים ועל העולמות שרומזים עליהם וזהו ענין ג"פ קדוש שאומרים להמשיך קדושתו בכל הבחי' וכוחות וזה שאומרי' המשלשים לך קדושה וכתב האר"י ז"ל שבתשרי הי' הבריאה במחשבה ובניסן במעשה כמ"ש לעיל וזהו היום הרת עולם בחי' הריון במחשבה וכוונתו היא להביא אח בחי' הריון המכוסה ללידה והתגלות וזהו ענין השופר ע"ד שאחז"ל ע"פ שאול ועוצר רחם לא תשבענה מה ענין רחם כו' לומר מה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאים ממנו בקולי קולות כו' ועד"ז התוקע מכניס הקול בחשאי בתוך השופר ואין רואין את הקול בהכלי ואין שומע רק אח"כ יוצא קול ושומעים אותו ובא הדבר שבחשאי להתגלות כענין לידה מהריון ולכן אז בר"ה בחי' גבורה כי ההולדה ע"י מדת גבורה והר"ת של אתה גבור לעולם אדני גי' אל"ד וזהו שאומרים מזמור לה' הארץ ומלואה כי המילוי של אותיות ארץ כזה אל"ף רי"ש צד"י המילוי גי' תלד שההולדת הוא בניסן ולכן בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאל כי עיקר התגלות והולדה שאנו רוצים הוא על הגאולה כמ"ש כי חלה גם ילדה ציון את בני' ואומרים היום הרת עולם שיהי' ההריון והלידה בחסד כנ"ל ע"ד הריון שהזרע נמשך מן המוח דרך ה' בחינות שבפסוק לך ה' הגדולה והגבורה כו' עד בחי' יסוד שעל ידו ההריון נמצא שאנו רוצים שיהי' לכל מדות ההמשכה הכל רק בחסד וז"ש הרת עה"כ גי' ששה פעמים מיכאל שהוא במדת החסד ולכן אומרים ג"פ נגד ההולדה הנ"ל שהוולד מונח במעי אמו תלת גו תלת כנ"ל שהאדם מתחלק לג' ג' כוחות ובהריון אינו בהתפשטות וע"י ההולדה בא להתפשטות ואנו רוצים שיהי' כל התפשטות של כל התחלקות לתלת גו תלת בחסד בהתפשטות לרמז זה אומרי' ג"פ היום הרת שגי' ששה פעמים מיכאל נגד מדת החסד להורות על התפשטות החסד ביסוד הכולל המדות ועל ידו ההריון כנ"ל שלכן אומרים ג' מלכיות וג' זכרונות וג' שופרות מתורה וג' מנביאים וג' מכתובים לרמוז תלת גו תלת הנ"ל שיהי' הכל בהתפשטות החסדים לז"א אחר כל סדר ממלכיות זכרונות ושופרות היום הרת כנ"ל וז"ש תקע"ו בחוד"ש שופ"ר שיהי' ההתחדשות בחסד וס"ת הוא שור גי' הר"ת של אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה שם החסד בכסא ליום חגינו חג ר"ת "חסד "וגבורה ובר"ה הוא בחי' הריון שעדיין לא באו להתגלות הבריאות של הנולד שהזרועות בחי' חו"ג ולכן תמשיכו אז החסד שיהי' ההולדה כנ"ל:
תפארת שלמה
(ישעיהו י״ד:י״ג) ואתה אמרת השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאו ואשב בהר מועד בירכתי צפון אך אל שאול תורד בירכתי בור. הנה ידוע מזוה"ק וכל הספרים הקדושים כי עיקר הקדושה הוא שמירת הברית הן מעון קרי והן ממחשבות רעות ר"ל והן בקדושת הזיווג. ואם שלש אלה לא יעשה לה וכו'. וז"ש יראה כל זכורך את פני ד' אלהיך היינו בזכרות שלם בלי פגם ח"ו אזי יראה לפני ד' אבל אם אינו בשמירת הברית אזי הוא בבל יראה וכדרך שבא לראות כך בא ליראות שהקב"ה הוא טהור עיניו מראות ברע כך צריך האדם להיות עוצם עיניו מראות ברע. ולזה הסומא פטור מראי' שלכך נקרא סומא שמסמא עיניו שלו עינים להם ולא יראו טח עיניהם מראות ולזה פטור מראי'. ולזה אמר הנביא כי תבואו לראות פני. מי בקש זאת מידכם. וקשה הלא מבואר בתורה מצות ראי'. אך לזה נכון מאד כיון שאתם סומים בעיניכם מראי' הפוגמת והיזק ראי' שמי' היזק. והנה מדרך האנשים התועים הלומדים ומתפללים ומדמים בעיניהם שיעלה לשמים תפלתם יותר ממלאכים ומשרתים וכוכבי אל ויהיו יושבים בהר מועד בירכתי צפון היינו עוה"ב בבנין בהמ"ק בירכתי צפון קרית מלך רב וכמו שפרש"י שם. אך אל שאול תורד. ולזה מישב הנביא כ"ז אם אל שאול תורד אם אתה נשמר בקדושת הזיווג שזה נקרא שאול כמבואר במשלי שאול ועוצר רחם. מבטן שאול שועתי. העלית מן שאול נפשי. חייתני מיורדי בור. היינו כנ"ל שרחם האשה נקרא שאול. שהגיהנם הוא הנקרא בספרי האר"י ז"ל יסוד דנוקבא דטומאה. והגן עדן הוא יסוד דנו"ק דקדושה ולזה אמר אל שאול תרד ואיך חשבת בדעתך שיעלה תפלתך השמים אם אין לך קדושת הזיווג שזה עיקר היסוד דקדושה. ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה. וכמ"ש בשם הרב הקדוש מוהר"ד מלעלוב זלה"ה. הרחמן הוא יצילנו מכל רע ויקדשנו בקדושתו עד עולם. וכל הדברים האלה מבוארים בספר עץ החיים בשער ק"ש שעהמ"ט: (מכי"ק)