חסידות על עובדיה א:יח

וישלח יעקב מלאכים. פרש"י מלאכים ממש. י"ל כוונת רש"י דהנה ידוע מזוה"ק שמכל מצוה ומצוה נברא מלאך. והנה נגד השר של עשו עיקר התקנה נגדו הוא ק"ש להכניעו. וז"ש והיה בית יעקב אש ובית עשו לק"ש ר"ת "קריאת "שמע כמ"ש במג"ע על פסוק כה תאמרון לאדוני לעשו כה הוא ק"ש. ויש לרמז בתיבת ממ"ש ר"ת "מקבלת "מלכות "שמים היינו המלאכים היוצאים מכוונת ק"ש הוא העיקר להכניע שר של עשו ומכללו הוא עמלק אין השם שלם כו' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה וכו' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

במדרש גם חושך לא יחשיך ממך כו' משל כו' כלי הדיוטות כו' פי' שמצדו ית' אין חושך בעולם רק השי"ת העלים האור בעוה"ז כדי שיהי' לנו במה לכבד אותו ית' למצוא אור הגנוז בעולם ומצד זה אינו דומה להמשל. כי גם אורן של צדיקים ממנו ית' הוא. כמ"ש אתה תאיר נרי. רק העבודה למצוא אורו ית' בעולם. וברש"י ז"ל שתהי' שלהבת עולה מאלי' והוא כנ"ל שלכך נאמר בהעלותך כי השי"ת ברא עולמו באור שזה תחילת הבריאה יהי אור. רק שהאדם צריך לחבר כל הדברים ליחד אותם בשורשם וממילא מאירים מאליהם וגוף ההדלקה אין מעשה האדם רק עליות הנרות והכלים להאור. וכ' בית יעקב אש כו' יוסף להבה פרש"י ז"ל אש בלא להבה אינו שולט מרחוק. והפי' כי התורה היא אש והיא למעלה מהטבע בחי' יעקב שצורתו חקוקה בכסא ולכן אין יכולין הנבראים לקבל הארת התורה רק ע"י התלבשות והוא בחי' יוסף לחבר וליחד כל המעשים לאור התורה ועי"ז שולט כח אש התורה מרחוק. והכלל כי יש עומק רום ותחת כי השי"ת הוא א"ס ואין תכלית. ובחי' אין תכלית היא עבודת האדם שיהיו נמשכים כל מעשיו אחר מלכותו ית'. וכפי עבודה זו זוכין להמשיך בחי' א"ס כי כן תלה הבורא ב"ה וב"ש זה בזה. וכן פי' אא"ז מו"ר ז"ל ענין האור שמאיר ע"י שדבוק בפתילה שע"י התדבקות האש בפתילה מעלה שלהבת יותר כו' ע"ש דפח"ח:

תולדות יעקב יוסף. דכתיב בית יעקב אש כו' יוסף להבה כו'. יעקב הוא התורה כה דברי כאש והוא למעלה מהטבע. רק העצה להיות נכנס אור התורה בנפש האדם. הוא על ידי החשק והתלהבות. והוא בחי' יוסף הצדיק. וז"ש רש"י ע"י להבה שולט למרחוק. כי מצד החשק. מה שאדם מרוחק יותר נתרבה החשק לו להתקרב. וז"ש תולדות יעקב יוסף שע"י חשק הנ"ל נמשך תולדות מבחינות יעקב כנ"ל: