חסידות על עמוס ב:ט

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי (במדבר כב ב). כבר תמהו המפרשים דההיא ראייה על כרחך הוא ראיה שכליות, שהתבונן מה שלא התבוננו אחרים, דאי כפשוטו שראה המעשה אשר נעשה, מה משמיענו בזה הוה ליה להתחיל ויהי כראות מואב את אשר וכו'. גם יש להתבונן למה כינה בלשון יחיד עש"ה ישראל, ולא עשו וכו'. על כן נראה לפרש כמו שדרשו בזהר (ח"ג קפ"ד ע"ב) דבלק חכם גדול היה בסטרא דיליה, והתבונן מה שלא התבוננו אחרים, דידוע ז' עממין היו נגד ז' מדות דקליפה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, וסידורם קבלנו מאת כבוד אדמו"ר הרב הק' מוהרייע"ץ זצוק"ל מ"כ בק"ק לובלין, כנעני חס"ד דקליפה, חת"י גבורה, אמר"י תפארת וכו'. הנה ידוע דתפארת עיקר הגוף, וכאשר עיקר הגוף מנוצח, בודאי שאר הקצוות מנוצחין שהם רק ענפי הגוף. (והנה תראה שהנביא אומר (עמוס ב ט) ואנכי השמדתי את האמר"י מפניהם אשר כגובה ארזים גובהו, עשה עיקר מהאמר"י והבן). והנה ישראל דקדושה הוא כינוי לתפארת ישראל, והנה סיחון ועוג היו אמוריים מסטרא דתפארת דקליפה, וזהו שתמצא בשליחות לא נאמר וישלח משה מלאכים אל סיחון וכו', רק וישלח ישרא"ל וכו' (במדבר כא כא) זה לעומת זה. וזהו וירא בלק בן צפור שגדלה מדריגתו בקליפה בידיעת החכמה, הוא לבדו ראה והתבונן את כל אשר עשה תפארת ישראל לאמר"י תפארת דקליפה, ואז התבונן כאשר הגוף מנוצח שוב בוודאי הקצוות לא יעמדו, והבן:

וירא בלק בן צפור וכו' ויגר מואב וכו' (במדבר כב ג). בלק ראה ומואב מתיירא, ונראה גם כן שבלק לבדו ראה איזה דבר שאינו מובן לכל. ונראה על פי מה שמבואר בזהר (זוהר קפ"ד ע"א) גודל עסק בלק בענייני כשפים וכיוצא, הנה נראה בל"ק ב"ן צפו"ר בגימטריא תק"ס, בגימטריא כפל מנצפ"ך, אפשר הוא היה מקבל מסטרא דיליה מסוד שיעור קומת הדינים מסוד הגבורות. והנה הנביא אומר לישראל (עמוס ב ט) ואנכי השמדתי את האמר"י מפניהם אשר כגובה ארזים גובהו. למה משתבח דוקא באמר"י, להיות האמר"י הוא בסוד התפארת דשיעור קומת הס"א, וידוע דסוד התפארת כולל כל הגוף, כמו בקדושה הוא הבריח התיכון וכו', וז"ש אשר כגובה ארזים גבהו, והנה להיות בל"ק ב"ן צפו"ר יונק מכל שיעור קומת הס"א, הוא לבדו ראה והבין עד היכן הדברים מגיעים, אשר בשליטתם על האמרי כבר שולטים על כל מרכבת הס"א, על כן ויגר מוא"ב הגם שמוא"ב הוא סוד החכמ"ה דמרכבת הס"א, והם לא נצטוו להשמיד כעת רק הז' עממין, שהוא סוד ז' תחתונות דמרכבת הס"א, עם כל זה כיון שראה ראשית הצלחתם באמר"י דייקא, הנה הבין הדבר, על כן ויגר מוא"ב גם כן:

במדרש (במ"ר פ"ך א') וירא בלק וכו' (במדבר כב ב). זה שאמר הכתוב (דברים לב ד) הצור תמים פעלו וכו', לכך נכתב פרשת בלעם להודיע למה סילק הקב"ה רוח הקודש מאומות העולם, שזה עמד מהם וראה מה שעשה, עכ"ל. נ"ל כוונת הדרוש לתרץ פסוק ויר"א הוא מיותר לגמרי, והוה ליה להתחיל ויגר מואב וכו'. וגם אי אפשר לומר דהקדים סיבת המורא שלהם היות שראה מה שעשו לאמרי, הרי נאמר בפסוק (במדבר כב ג) ויגר מואב וכו' כ"י ר"ב הו"א, הרי מבואר סיבת המורא הוא מחמת ריבויים. על כן דרש בדרך דרוש ויר"א בלק וכו', הוא פועל יוצא לאחרים בלק גרם הראייה שהכל רואים, כי הצור תמים פעלו מה שהסיר רוח הקודש מן האומות, שבלעם עמד מהם ורא"ה מה עשה. ושיעור הכתוב לפי זה ויר"א בלק בן צפור (גרם לראות ולהכיר) את כל אשר עשה ישראל (בתת להם רוח הקודש ונבואה) לאמרי, (מה חילוק יש בין ישראל לאמרי, כל האומות העצומות נקראים כן על שם ואנכי השמדתי את האמר"י אשר כגובה ארזים כו' (עמוס ב ט), והלמ"ד לאמרי הוא לחלק, כענין בין צדיק לרש"ע (מלאכי ג יח), הבן הדבר: