חסידות על עמוס ג:ו

אולם מה שנהוג עתה כן למוכיחים הוא בראותנו עמודי עולם קרה להם מהעונש באומרם לישראל איזה דבר שלא כהוגן, כענין (ישעיה ו, ה) עם טמא שפתים וכדומה, כי ישראל נקראו בנים למקום וכבוד הצבור גדול מאד לפני ה', ובאמת אמר ה' לנביא (שם נח, א) כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם כו', ירצה, בל תהיה תוכחתך להם נעלם תוך דברי תורה אלא כענין שופר המחריד מאד לב שומע קולו עם היותו קול פשוט, כי שורש השופר וקולו ממקום גבוה וטבעו להחריד השומעים כמש"ה (עמוס ג, ו) היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, ולפי שהוא רק קול פשוט הבא להתעוררות הוא מחריד השומע, כך יהיה קול תוכחתך בלי מעורב בפשטי תורה וכדומה אלא קול פשוט באופן שתגיד להם רק פשעם לבד.

וּבְחִינַת קוֹל הַתְּקִיעוֹת הוּא בְּחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי; וְהוּא מְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת (עמוס ג׳:ו׳): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ,

א"י תקעו בחודש שופר בהתחדשות המלוכה של הקב"ה תקעו בשופר כדי לאיים ולהטיל פחד על שרי אוה"ע כי מטבע השופר לעורר פחד כמ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וע"י השופר אנו מטילים פחד על שרי אוה"ע מלגשת לקטרג עלינו ובאמת לנו הוא שמחה גדולה בר"ה וחג גדול על שאז התגלו' מלכותו ית"ש רק שאנחנו מעלימי' ומכסים השמחה והחג וז"ש בכסה ליום חגינו שאנו מכסים השמחה והחג כדי להטיל פחד ומורא על שרי אוה"ע כנ"ל: