חסידות על שיר השירים ח:ו

שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃

שם משמואל

שני עניני חותם יש, אחד כמו חותם בתוך חותם שלא ישלוט בו שום אדם, והשני שישאר רושם וקיום וכמ"ש (שה"ש ח' ו'), שימני כחותם, והחתימה הראשונה היא בנעילה ביוהכ"פ, דבאמת מי שהוא זוכה המשפט בדינא אין עליו שום קטרוג, אך מי הוא שיזכה בדינא כמ"ש מי יזכה לפניך בדין, ורק בחסד וברחמי יתב', וע"ז יש מקטריגים לומר שאין האדם זוכה לזה החסד, וע"ז היא החתימה שלא ישלטו המקטריגים, והחתימה השני' היא בהו"ר שישאר רושם וקיום, וכמ"ש בזוה"ק כד אנת תסתלק מינן ישאר רשימה דידך, וחותם אינו קולט באבן רק על דבר רך כשעוה, וזה הוא אם הלב הוא לב בשר, וע"י מצות הלולב שהוא לב נעשה הלב לב בשר, דביותר בא הלב האבן מגיאות, ולולב מכניע את האדם, שהרי עושין כולם אגודה אחת עד שאין לזה מעלה על זה, ואם חסרה ערבה אף שהיא נגד אנשים שאין בהם לא טעם ולא ריח אינו כלום, כמו שאם הי' חסר האתרוג, ואם כל זה לא הועיל, העצה היא תורה, דתורה הם לוחת האבן ואבן מחיק אבן, והנה הרבה פעמים באה לאדם התעוררות בתוך התפילה ואח"כ נופל ממדריגתו, הוא מחמת שלא הי' לו עוד הלב בשר, וכל זמן שלבו של אדם פתוח צריך ללמוד כדי לרכך את הלב, וזה כוונת עלינו אחר התפלה, דבעלינו כבשו את חומת יריחו, וחותם על לבך הוא הו"ר פנימיות הלב, ועל זרועך הוא שמ"ע דאז הרשימה חלה על הגופניות ג"כ:
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי אָז קְלִפּוֹת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת (שה"ש ח): שַׁלְהֶבֶת יָהּ, וּמְכַוֶּה אוֹתָן שֶׁלֹּא יֹאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין. וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ כַּנּוֹדָע:
שאל רבBookmarkShareCopy

קדושת לוי

זהו סוד (שיר השירים ח, א) מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך, כי יש אהבה מסותרת ואהבה מגולה. אהבה מסותרת, הוא אהבה בין איש לאשתו שהוא בהצנע. ואהבה מגולה היא, אהבת אח ואחות, כי לפעמים מרוב אהבתם מנשקים זה את זה ואפילו לעין כל ואין בזה שום בושה. וזהו מי יתנך כאח לי יונק, כלומר מי יתן אהבתך עלי כאהבת אח ואחות, דהיינו אפילו כשאמצאך בחוץ אשקך, כלומר אפילו כשאמצא את הנצוצות קדושתך בדברים חיצונים וגשמיים גם שם אשקך, כלומר אעלה אותם אל שורשם שהוא סוד נשיקה ולא אתכוין לשום תאוה גשמי וזהו אהבה עזה וזהו כי עזה כמות אהבה (שם ח, ו) גם צריך אדם להתנהג בכל דבר שמביא עליו יתברך יקבל ממנו בנחת ובשמחה על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נד.) בכל מאדך (דברים ו, ה) בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאד מאד, ויאמר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ויבטח ויאמין שיש בזה טובה גדולה, כי מאתו לא תצא רעה חס ושלום כנחום איש גם זו שברוב הבטחתו ואמונתו בו יתברך אמר על כל דבר גם זו לטובה ובזה הוא ממתיק הדינים מעליו והופך אותם לרחמים ועושה מרע טוב, ויש גם בזה הדרך העלאת נצוצות בסוד (דברים ח, טו) המוציא לך מים מצור החלמיש, כי מים מרומז על חסדים ורחמים, וצור הוא לשון תוקף ועוז והוא המוציא לך מים, כלומר חסדים מצור החלמיש, כלומר מתוקף משפט שבא עליך לסוף הוא נהפך לטובה על ידי מחשבתך הטהורה והנאמנה שאתה מאמין בו יתברך שהכל הוא עושה לטובה ובזה אתה מורה אהבה עזה ועצומה בו יתברך. וזה הבטחון והאמונה תפס יעקב אבינו עליו השלום ועל דא וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ופירש רש"י ז"ל ביקש לישב בשלוה, כלומר תמיד היה דרכו בכך שביקש לישב בשלוה ונחת רוח ולקבל הכל לטובה אפילו בארץ מגורי אביו, כלומר אפילו כשבא מגור ופחד שהוא מדת אביו כנודע קבל הכל בשלוה ונחת רוח מרוב צדקתו והבטחתו בו יתברך:
שאל רבBookmarkShareCopy