חסידות על שמואל ב ח:יג

וְזֶה: ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ זֶה בְּחִינַת אֱלֹהִים מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב ח): וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם: – אֶחָד גִּימַטְרִיָּא אַהֲבָה,

להבין זה נ"ל דאי' בפ"ח דיומא ד' חלוקי כפרה שהי' ר' ישמעאל דורש עבר על מ"ע ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על ל"ת ועשה תשובה אז תשובה תולה ויה"כ מכפר. עבר על כריתות ומיתת ב"ד וכו' יסורין ממרקין וכו' ומי שיש בידו חה"ש מיתה ממרקת וכו' ופ' בס' פע"ח בענף תיקון עונות פ"א כי כל הפגמים הם בשם הוי' ח"ו וזש"ה הפושעים בי ר"ל בשמי ממש פוגמים וכו'. וענין תשובה תשוב ה' וכו' ואם חטא במ"ע והפריד ה' תתאה ע"י תשובה תשוב ה' למקומה לחברה בבעלה ת"ת ואם חטא והפריד ה' עלאה שירדה ה' עלאה עד ה' תתאה ע"י תשובה תשוב ה' עילאה בינה ויתחבר עם חכמה וכו' יעו"ש. וכן ביארו בתיקונ' תיקון נ' דף פ"ו ע"ב וז"ל זכאה איהו מאן דסליק לה לאתרה ולהקב"ה לאתרי' אר"א אבא וכי יכול בר נש לאחזרה להקב"ה לאתריה א"ל אין כמו שמצינו בדוד שא' אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום ליי' ובמאי חזרין לאתרי' בתקונא דצלותא וכו' ואינון ה"ה דצריך לאחזרא י' לגבי ה' דאיהו מקום דלעילא ולאחזרא ו' לגבי ה' דאיהו מקום דלתתא בגין דהקב"ה אומי דלא יחזיר לה' דלעילא עד דיחזיר לה' דלתתא ורזה דמלעילא אבא בעיר עכ"ל. ולולי דמסתפינא לפרש דמ"ש בתקונא דצולתא חזרין לי' לאתרי' וכו' הוא ע"פ מ"ש בתיקונ' תיקון ך"א דף נ"ב וז"ל בההוא זמנה יתערין כל מיני נגונא הה"ד הללוי' וכו' ובכלהו כל הנשמה תהלל י"ה דאיהו חכמה ובינה די בהון יהא פורקנא לו ולה דאינון בן ובת [זה פי הללו יה כפי' ימין יעו"ש ] ובהון יתמחון עמלקים מעלמא ואיהו סוף פסוק עכ"ל הרי מפורש כאשר הנשמה תהלל י"ה עם חכמה ובינה אז יהא פורקנא לו ולה דחזרין לאתרי' בתקונא דצלותא שיה' בטהרת המחשבה חכמה וכוונת הלב בינה אז השכינה שנק' צלותא עולה עד אבא ואמא שהם חכמה ובינה ושם אין שטן ופגע רע שנק' פורקנא לו ולה דחזרין כל א' לאתרי' והבן. וכמו שכתבתי מזה איזה עבודה שבלב זו תפלה.

מדרש (שמו"ר פמ"ח א') ראו קרא י"י בשם בצלאל (שמות לה ל). הה"ד (קהלת ז א) טוב שם משמן הטוב. יש לפרש דברי המדרש בכוונתו לבאר מהו הנרצה קרא י"י בשם בצלאל, על כן התחיל לבאר הפסוק טוב שם משמן הטוב. הנה שמן רמז לחכמה, כידוע מסוד שמן וקטורת ישמח לב (משלי כז ט), על כן אמרו רז"ל (מנחות פ"ה ע"ב) מקום ששמן זית מצוי שם החכמה מצויה, על כן וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה (שמואל ב' יד ב), כי תקועא אלפא לשמן, ש"ם הוא יראה ואהבה צמצום והתפשטות, כי ש"ם הוא הויה שד"י, הנה הויה הוא הויה והתפשטות, ושד"י אמר לעולמו די (חגיגה י"ב ע"א) צמצום במדה ומשקל בצנור השפע. והנה שם רמז ליראה ואהבה, וגם תיבת שם בכלל רמוז ליראה, כי ש"ם הוא בחינת מלכו"ת שמי"ם כידוע, מסוד ויעש דוד ש"ם (שמואל ב' ח יג), וכל מעשיך יהיו לש"ם שמי"ם (אבות פ"ב מי"ב), הוא יחודא שלים כנודע, על כן ק' פעמים שמי"ם בתורה וק' פעמים ש"ם בתהלים, כמ"ש במגלה עמוקות כל חד לפום דרגא דיליה. ואם כן ש"ם הוא מלכו"ת שמי"ם, ודא הוא אתר למדחל ירא ד' את בני ומלך (משלי כד כא). והנה אמר טוב ש"ם (היינו מי שיש בו מדת היראה, או יראה ואהבה לפירושא אחרא, הכל הולך אל מקום אחד, כי מה י"י אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה (דברים י יב), כי כשתהיה היראה, האהבה תבא מעצמה, כי דרכו של איש לחזר וכו' (קידושין ב' ע"ב) כמ"ש תלמידי הבעש"ט). משמן הטוב היינו מהחכם בחכמות, ואפילו שמן הטוב היינו חכם בחכמות התורה, אם אינו ירא את י"י הלא ימצא (ברכות י"ז ע"א) קורא ושונה ובועט באביו ואמו ורבו, ואמרו רז"ל (שבת ל"א ע"א) והיה אמונת עתך וכו' (ישעיה לג ו), אמונ"ת זה סדר זרעים, עתך סדר מועד כו', ואפילו הכי אי יראת י"י היא אוצרו אין, ואי לא לא, מכריז ר' ינאי וי דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד, על כן הירא את דבר י"י אפילו ח"ו אינו בעל תורה, הנה הוא טוב יותר ממי שהוא חכם בלא יראה: שמן הטוב הולך מקיטון (חדר קטן) לטרקלין (חדר גדול). ענין המשל, חכם אם מתחכם באיזו חכמה, הנה הדבר הזה תקוע בכח שכל האדם רק שהוא בכח, והחכם הממציא הנה הוא מוציאו ברחבות הדעת, והנה הוא הולך מקיטון לטרקלין, ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו, (וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח י): שמן טוב נופל על המת והוא מבאיש, שנאמר (קהלת י א) זבובי מות יבאיש וכו', (היינו אין חכמה ודעת בשאול וכו', כי אי אפשר להחיות את המת בחכמה ובתבונה, ואפילו יתכנסו כל חכמי הרופאים): שם טוב נופל על המת ואינו מבאיש, שנאמר (מלכים ב' ד לד) ויעל ויגהר על הילד, (הנה תראה אלישע החיה את המת על ידי שם טוב, כמ"ש לעיל ש"ם הוא בחינת יראה ואהבה. והנה אלישע החיה את המת ונקרא שמו חבקו"ק בגימטריא רי"ו, שהחייהו ברי"ו אתוון דשמא קדישא, שיש בהשם רי"ו מספר ירא"ה גבור"ה, ועל כן תבין אהבת חס"ד כנודע). ומעתה תתבונן אומרו ראו קרא י"י בשם בצלאל וכו' וימלא אותו רוח אלקים בחכמה כו' (שמות לה לא), שלא תאמרו שאין בו רק חכמה, רק קרא י"י בש"ם הן יראת י"י היא חכמה, והבן: