וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
ישמח משה
והנה יתרו קודם ביאת משה פירש מעבודה זרה, כמו שפירש רש"י בפרשת שמות (ב טז, ד"ה ולכהן), אבל לא נדבק בתורת ישראל ולא ידע מזה, רק נדבק בדיני בני נח. והנה כאשר בא משה לשם ויואל משה לשבת את האיש (שמות ב כא), כי כשושנה בין החוחים הוא, כי גם כזה לא היה מצוי אז, ובודאי השתדל עמו להכניסו לגמרי תחת כנפי השכינה, וגילה לו מתורת ישראל שהם מובדלים מתורת בני נח, אבל לא הועיל עמו כי לא האמין בזה, וכדאיתא במדרשים שאסרו בבית הסוהר, והנה ודאי לא הסכים שיגייר את ציפורה, רק דציפורה הייתה לבבה שלם עמו, כמבואר ביונתן בן עוזיאל דפירנסו בצינעה, ובודאי גיירה בצינעה דמשה יחיד מומחה היה וכבית דין חשוב, דבלאו הכי לא היה לוקחה משה דאשה כושית יוכיח, אבל אביה לא ידע מזה. והנה כאשר הלך עמה למצרים ואחר כך החזירה ושלחה, היה קשה לו לכתחלה מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, דלא ידע מעובדא דאהרן שאמר לו על הראשונים אנו מצטערים וגו' (מכילתא), והיה סובר שלקחה משה כדי לגיירה שהוא היה מעכב בדבר. והנה כאשר שמע מקריעת ים סוף והיה קשה לו מה נשתנו אלו מאלו הללו ע"א, והגם שהיה מתוך שיעבוד וטירוף הדעת ורק כשגגה יחשב, מכל מקום הלא גם שוגג חייב כי בדיני בני נח הוי ידע, ומאז נדמה לו כי בודאי יפה אמר משה שדיניהם חלוקין מדיני בני נח מימות אברהם והם עם קרובו ואינם נענשים על השוגג, וגם שמע ממלחמת עמלק שנענש עמלק כל כך, והיה קשה לו הלא בא בטענה, מזה הבין דמשה אמת ותורתו אמת, ואם כן אין טענתם כלום דבנך הבא מן הנכרית וכו', דודאי גילה לו משה זה כשרצה לגיירה והוא היה מעכב והוכרח לגיירה בצינעה, ואם כן לפי זה ציפורה אשת משה היא, אף דנכרית לא תפסי בה קדושין, הלא גיירה במצרים, ובודאי קדשה אז, דהוא היה סבור דעל מנת כן לקחה למצרים, אבל הבנים שהיו לה קודם שגיירה, היה סבור דאינם בניו רק בניה, וכיון שנודע לו שדברי משה אמת רצה להתגייר, וגם לגייר שני בני ציפורה.
שם משמואל
והנה בהאריז"ל שיתרו הוא שורש קין, וכן מפורש בכתוב שנקרא קין כי אם יהי' לבער קין, וכן כתיב וחבר הקיני נפרד מקין, וידוע דקין הי' בתכלית הרע, ועבר על שלש עבירות שהם שורש כל עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד, ע"ז במה שכפר ואמר לית דין ולית דיין, ג"ע שבא על אשתו של הבל שהיא התאומה יתירה שנולדה עם הבל, שפ"ד שהרג את הבל, וע"כ יתרו שהי' גלגול קין, חטאים הקודמים היו מושכים אותו לכל הרע ולשלשה עבירות אלה, וידוע שחטאים מגלגול הקדום מושכים לאותן חטאים ממש, והיינו עבירה גוררת עבירה, אך יתרו התגבר על טבעו ועשה להיפוך, לעומת חטא ע"ז וגרם שנמשך אחרי' ביותר עד שלא הניח ע"ז שלא עבדה, התגבר על טבעו ופירש מע"ז וביסר עלי', ולעומת חטא ג"ע ושפ"ד איתא ברח"ו שהיינו הא דנתן את צפורה בתו למשה, שהיא התאומה יתירה של הבל ונתנה למשה שהוא גלגול הבל, וכן הוא במדרש שמונה דברים שכתובים בעשו לגנאי וביתרו לשבח, בעשו כתיב נשים בציון ענו וביתרו כתיב ויתן את צפורה בתו למשה, ולעומת שהרג את הבל החי' את משה שהוא גלגול הבל וכמ"ש קראן לו ויאכל לחם, ובודאי אלו איש אחר עשה כן שלא הי' נמשך אחר ע"ז ג"ע ושפ"ד לא הי' כ"כ רבותא, אבל יתרו שחטא הקדום הי' מושך ותוקף אותו בכח, ואעפי"כ התגבר על הטבע וברח מכל אלה ועשה להיפוך, זהו רבותא גדולה, ולפי דברינו הנ"ל לעומת שהוא ברח ודחה את הטבע, זכה שבאותו ענין נקרע סגור לבו ונדחה הטבע והמסוה ומכסה לבו, וראה ושמע באמת מה שלא שמע מקודם לכן: