חסידות על שמות ג:ד

והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה. פי' כי יש שני מדרגות, [א'] שמחשבתו תמיד כולה למעלה אפילו בדברים תחתונים, ומובדל מן החומר של התחתונים, מדרגה ה[ב'] אינו מובדל מן החומר כל כך, וזהו סוד (זוה"ק נשא דקל"ת ע"א) משה משה לא פסיק טעמא בגווה, יעקב יעקב פסיק טעמא, כי יש משה לעילא משה לתתא יעקב לעילא יעקב לתתא, לפיכך במשה לא פסיק טעמא כי כולו אחד הן למעלה הן למטה היה אחד, שכולו היה למעלה והיה מובדל מן החומר, ואף על פי כן היה מחזיק עצמו במדת ענוה אפילו בדברים עליונים, מכל האדם אשר על פני האדמה, האדם הוא המחשבה אשר כולה על פני האדמה, ר"ל אפילו מן אותו אדם שהוא כולו למטה היה משה חושב את עצמו יותר שפל ממנו:
(בראש ס' לקוטים יקרים).

וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כ"ה, הַיְנוּ כ"ה בְּכִסְלֵו. כִּסְלֵיו הוּא אוֹתִיּוֹת: וַיַּרְא יְיָ כִּי סָר לִרְאוֹת (שמות ג׳:ד׳) כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים־א כ). וְעִקָּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.

וכדי לבאר זה נבאר ש"ס פ"ג דנדרים ר' אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה א"א לא נק' שלם עד שמל שנא' התהלך לפני והי' תמים ד"א גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנא' אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמים וארץ לא שמתי ר' אומר גדולה מילה ששקולה ככל המצות שבתורה שנא' הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים ופליגי דר"א דאמר אלמלא תורה לא נתקיימה שמים וארץ וכו'.