חסידות על שמות ט:ג

* בפסוק ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עיזים לחטאת, ומסיים הכתוב שור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' ומנחה בלולה בשמן כי ה' היום נראה אליכם (ויקרא ט, ג-ד). הנה לכאורה יש לתמוה הרי אנן קיימא לן (פסחים צו.) שלכל קרבן צריך ביקור ד' ימים ולמה בכאן צוה השם יתברך ליקח קרבן וליקרב ביום א' בלא ביקור ד' ימים. עוד בפסוק וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת כו' ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם, יש לדקדק במה שכתוב וירד מעשות החטאת, ולא כתב ויצא מעשות כמו שכתוב בפסוק של אחריו ויצאו ויברכו את העם:

ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח וגו' (ויקרא כ כג), ואומר לכם אתם תרשו את אדמתכם וגו' אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים (ויקרא כ כד), ואחר זה נאמר (ויקרא כ כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני וגו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, עד כאן. והנה יש לדקדק טובא במקראי קדש אלה. (א), תיבת ואומר לכם אין לו ביאור. (ב), שכפל ענין הבדלה מן העמים. (ג), בפעם הראשון נאמר לשון עבר הבדלתי, ובשני לשון עתיד ואבדיל. (ד), בפעם הראשון לא נאמר להיות לי, ובשני נאמר להיות לי. והנ"ל בזה, בהקדים מה שנ"ל לבאר הפסוק (ישעיה נט ב-ג) הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע, (ישעיה נט ג) כי עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע. לישב מה שדקדקו דמה הוא הלשון ביניכם לבין אלקיכם, ביניכם ובין אלקיכם ראוי לומר. והנה הבינה לעיתים פירש שהעונות מבדילים ביניכם, דהיינו שנעשה פירוד בין אדם לחבירו, ועל ידי זה נמשך לבין אלקיכם, והבן עד כאן ודפח"ח. אבל מכל מקום לפי פירושו צריכין להוסיף בפסוק ולפרש דנמשך ההבדל לבין אלקיכם, והבן. ועוד קשה דוחטאתיכם הסתירו פנים וגו', אין לו ביאור. וגם למה משנה מעונותיכם לחטאתיכם. והנ"ל, כי נאמר ישועת פניו (תהילים מ"ב וא"ו (תהלים מב ו)). ויש להבין מה זה. אבל הענין הוא כי נאמר (שמות ט ג) יד ה', (במדבר יא א) אזני ה', (בראשית ו ח) עיני ה', והיינו הכלים. והעלולים הנכבדים שממונים לקבל התפילות מכונים בשם אזנים, דכמו שאוזן הוא כלי להגיע הידיעה אל הלב. והממונים להתפלש ההשגחה לפועל הגילוי על ידם, מכונים בשם עינים. והכלים שהפעולות על ידן, מכונים בשם ידים, לפי שהיד הוא שליח הלב, כמו שפירש האלשיך על הפסוק (דברים טז יז) איש כמתנת ידו. והנה אם ישראל עושים רצונו של מקום על השלימות, אז נעשה הכל בלי ממוצע. והיינו ישועת פניו, כי פנים הוא העצמות, כמו שפירשו בפסוק (שמות לג כג) ופני לא יראו, והבן. והנה כל האומות הם תחת יד השרים החיצונים הסובבים חוץ לכסא הכבוד כמו שמבואר בספר שערי צדק, והנה אף אם ישראל אינם כל כך בגדר המעלה והוי מיכאל שרן, מכל מקום הוא משרי המרכבה, כמו שנאמר (שיר השירים ב ד) מרכבו א'ר'ג'מ'ן קדוש וטהור, ואם עושים רצונו על אופן המעולה, הם תחת יד הקב"ה לבדו. והנה אף חטא שוגג מקלקל הדבקות, כי חטא לשון חסרון כמו קולע אל השערה וגו' (שופטים כ טז), והשי"ת שלם בתכלית השלמות, אבל אצל השר לא הוי מסך המבדיל רק מזיד, כענין שנאמר (שמות כג כא) כי לא ישא לפשעכם. והנה השר הוא ממוצע בין ישראל לאביהם שבשמים, ועל פי זה יתבאר הן לא קצרה יד ה' מהושיע, ר"ל אף יד ה' לא קצרה אף אם אינם כדאים לישועת פניו, וכן לא כבדה אזנו וגו', כי עונותיכם דהיינו מזיד מבדילים ביניכם לבין אלקיכם, ר"ל בין השר דהוא בין אלקיכם, ולכך נאמר לבין, והבן כי נכון הוא בס"ד. והנה מה שאינם תחת יד השי"ת, אמר וחטאתיכם הסתירו פנים וגו', ר"ל דהפנים שהוא העצמות, אף החטאים שהוא שוגג מסתירין, והבן. ונקדים דהבינה לעיתים פירש בפסוק (תהלים קיט קסה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. כי איתא במסכת יומא (פ"ו ע"ב) דתשובה מיראה זדונות נעשים כשגגות, והיינו כי כשלת בעוניך (הושע יב ב), דהיינו שמעון שהוא מזיד, נעשה רק כושל דהוא שוגג. והנה דרשו רז"ל (ברכות ל"ד ע"ב) בפסוק (ישעיה נז יט) שלום לרחוק דהיינו לבעלי תשובה. והנה מובן דתשובה מיראה, עדיין אין השלום בשלמות שעדיין יש כושל, והיינו שלום רב לאוהבי תורתך, לאוהבי דייקא הואיל ואין למו מכשול, ר"ל דאף מכשול ליכא, והבן. ונקדים מה שפירש בפרשת דרכים על הפסוק (תהלים סח י) גשם נדבות תניף וגו', עיין שם מה שהוציא מהבית יוסף בחו"מ סימן ר"ז דאתה, או לי, ממעט אחרים, עד כאן עיין שם. ועל פי זה יתפרשו הפסוקים ולא תלכו וגו' אשר אני משלח מפניכם, ר"ל כל זמן שאין אתם הולכים בחקות הגוים, הוא רק כי את כל אלה עשו ואיקץ בם, לכך אתם מתייראין דהיינו מיראה, ואומר לכם אתם תרשו, ר"ל אז שאני צריך לומר לכם אתם תרשו, דהיינו מאהבת השכר ויראת עונש דהיינו רק בחינת מיראה, אם כן יש עדיין שגגות ומיכאל שרכם, אז אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים כי הם תחת שרים החיצונים. אבל לעתיד גם העמים לא יהיו תחת יד החיצונים, כי יהפוך אל העמים שפה ברורה וגו', אז ההבדל יהיה כי ימול לב ישראל ויהיה הכל מאהבה והזדונות יתהפכו לזכיות, ואז יהיו תחת יד הקב"ה לבדו. והיינו והייתם קדושים כי קדוש אני ה' ולא לשום פניה ומחשבה אחרת, והיינו מאהבה להתקרב אליו, אז ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דייקא ולא תחת יד אחר כדברי הבית יוסף, והבן.

ועל פי זה יתפרש מלחמה לה' בעמלק מדור דור, הוא לישנא דמשתמע לתרי אפי, א' כפשוטו שילחם השי"ת בעמלק עצמו מדור דור, ב' כי על ידי עמלק יש מלחמה להשי"ת בכל דור העומדים עלינו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, אם כן הרי יש להש"י מלחמה בכל דור ודור, כי אלולי עמלק לא היו עומדים על ישראל עד עולם, כמו שאמרו רז"ל (ילקו"ש רמז תתקל"ח) משל לאמבטי רותחת וכו', והבן. והנה מסורת בידינו דהפסוק סובל כל הציורים האמיתיים, כמו שהוכיחו (מגילה ט"ו ע"ב) מן מאמר אליהו הנביא ז"ל דאסתר עבדה ככלהו תנאי וככלהו אמוראי, על כן נאמר כאן דשני הציורים הנ"ל בפסוק הנ"ל בקנה אחד עולין, דאמר מלחמה לה' בעמלק מדור דור בציור הראשון כפשוטו, ושמא תאמר למה חרבות לנצח כיון דלא אהני מעשיו דהרי החלישו יהושע, לזה מתרץ הציור השני דעל ידי עמלק יש להשי"ת מלחמה בכל דור, ואם כן אהני מעשיו עדיין ושפיר חרבות לנצח. ועל פי זה יתפרש כל הפסוק כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, דהרי איתא (סנהדרין כ' ע"ב) תנו רבנן שלשה מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ישראל, להעמיד מלך וכו', ודרשו כי יד על כס יה, ואין כסא אלא מלכות, עיין שם. ויותר יתכן על מלכות שלמה בן דוד שכתוב בו (דברי הימים א' כט כג) וישב על כסא ה', ודרשו רז"ל (מגילה י"א ע"ב) שמלך אף על העליונים, והנה מרמז הפסוק מוסר גדול לישראל כי יד לשון מכה, כמו הנה יד ה' הויה במקנך (שמות ט ג), ור"ל כמו שיד ה' על כס יה, היינו מלכות שלמה שנפסק דהוא על ידי הסט"א דהוא מחשבת בלעם מקום להסתבך, ככה מלחמה לה' בעמלק, ר"ל המלחמה שיש להשי"ת על ידי עמלק מדור דור בכל דור, והיינו כמ"ש בציור הב', הוא גם כן כשיש להסט"א מקום להסתבך, אבל כשישראל באגודה אחת למטה ולמעלה עם אביהם שבשמים, אז אין שטן ואין פגע רע, ויפרוס סוכת שלומו עלינו ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.