וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ (פ)
נועם אלימלך
וישמע משה את העם כו׳. ופירשו רבותינו על עסקי עריות. ונדקדק הלא מתחילה לא נאמר בפסוק שבכו על עסקי עריות, רק שאמרו זכרנו את הדגה כו׳. וגם "בעיני משה רע" אין לו שחר לכאורה. וגם "אשר נשבעתי לאבותיו" הוא מיותר. אך מתחילה נדקדק בפרשת מרים, "ותדבר מרים ואהרן במשה ויאמרו כו׳ הלא גם בנו דבר וישמע ה׳ והאיש משה עניו" כו׳, והנה מה שייכות קישור פסוק "והאיש משה" להפסוק הקודם "וישמע ה׳".
אגרא דכלה
ומשה ואהרן עשו את וכו' (שמות יא י). נמסר במסורה תרין. חד ריש פסוק, וחד סוף פסוק. דין ריש פסוק. ואידך ויקחו איש מחתתו וכו' ויעמדו פתח אהל מועד "ומשה "ואהרן (במדבר טז יח) סוף פסוק. למדנו צדקתם להצלת ישראל לעשות המופתים, עמדו בראש והכניסו את עצמם בעובי הקורה. אבל הזקנים הלכו לבסוף ונתייראו, והיו נשמטים אחד אחד. ושם בקרח שידעו כי כלתה אליהם וכו' וידעו כי יתענשו, עמדו לבסוף:
אגרא דכלה
ויקחו איש מחתתו וכו' ומש"ה ואהר"ן (במדבר טז יח). נמסר תרין, חד ריש פסוק, ומש"ה ואהר"ן עשו את כל המופתים (שמות יא י). ודין סוף פסוק. אפשר להורות צדקת מש"ה ואהר"ן, המופתים שעשו לטובת ישראל השתדלו הם לעמוד לפני העם, מה שאין כן הנסים שנעשו על ידו שלא לטובה עמדו לבסוף, ומש"ה ואהר"ן בגימטריא תרי"ג, הניסים שנעשו על ידו במצרים היה התחלה לקבלת המצות, כי על ידי הניסים תתאמת להם האמונה ויקבלון תרי"ג מצות, מה שאין כן בכאן היו לבסוף, בכדי שלא תפול האמונה ויבטלו המצות אשר כבר קיבלו: