חסידות על שמות יח:יד

וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃

קדושת לוי

מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך גו' ויאמר משה כי יבא אלי העם גו' ויאמר נבל תבול גו' (שמות יח, יד-יח). לכאורה אינו מדוקדק דמתחילה שאל לו מה זה שכל העם נצב עליך ואחר כך אמר לו כי כבד ממך הדבר פתח בדבר אחד וסיים בדבר אחר. אך יש לומר הפירוש, דהנה האדם צריך להיות הולך ממדריגה למדריגה ולא להיות נצב על מעמד בחינה אחת. והנה כשצדיק מדבר עם אנשים פחותים מערך שלו אז הם מבלבלים אותו אך מי שהוא צדיק גדול יכול לעלות אותם על ידי הדיבור אך שהוא עבודה גדולה. לזה שאל לו מתחילה מה זה שכל העם נצב עליך, שהם בבחינת נצבים במעמד אחד והיה קשה לו על משה שידבר כל היום עם האנשים אשר הם נצבים במעמד אחד. אז השיב לו משה הם באים אלי לתקנם ואני מעלה אותם בדיבור. אז אמר לו אם כן כבד הדבר הזה עליך והוא עובדא גדולה לעלות אנשים פחות מערך שלך:
שאל רבBookmarkShareCopy

קדושת לוי

מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך גו' ויאמר משה כי יבא אלי העם גו' ויאמר נבל תבול גו' (שמות יח, יד-יח). לכאורה אינו מדוקדק דמתחילה שאל לו מה זה שכל העם נצב עליך ואחר כך אמר לו כי כבד ממך הדבר פתח בדבר אחד וסיים בדבר אחר. אך יש לומר הפירוש, דהנה האדם צריך להיות הולך ממדריגה למדריגה ולא להיות נצב על מעמד בחינה אחת. והנה כשצדיק מדבר עם אנשים פחותים מערך שלו אז הם מבלבלים אותו אך מי שהוא צדיק גדול יכול לעלות אותם על ידי הדיבור אך שהוא עבודה גדולה. לזה שאל לו מתחילה מה זה שכל העם נצב עליך, שהם בבחינת נצבים במעמד אחד והיה קשה לו על משה שידבר כל היום עם האנשים אשר הם נצבים במעמד אחד. אז השיב לו משה הם באים אלי לתקנם ואני מעלה אותם בדיבור. אז אמר לו אם כן כבד הדבר הזה עליך והוא עובדא גדולה לעלות אנשים פחות מערך שלך:
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

ובזה יובן וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלדים ר"ל שהי' מתבודד תחלה עם האלדי' לקבל שפע הברכה לעצמו ואח"כ להשפיע את בני ישראל וממנו ילמד דעת כל אדם כאמור וק"ל עוד יש לפרש בד"א ונבאר ש"ס דע"ז פ"ק דרש ר"ח לעתיד לבא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בתורה יבוא ויקבל שכר באו עכו"ם וכו' אומרים רבש"ע תנו לנו מראש ונעשנה א' להם מי שטרח בע"ש וכו' ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אתה וכו' והקב"ה מקדיר עליהם חמה וכ"א מבעט בסוכתו ויצא שנא' ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו וכו' דהא מצטער פטור מסוכה נהי דפטור מי מבעט וי"ל הא אין השכר הסכמי רק וכו' וא"כ איך יקבלו שכר כל התורה בשביל מצוה א' שיעשו סוכה ועו' דמשני נהי דפטור מי מבעטי קשה באמת איך מוכח מפסוק דמבעטי ועו' כפל ננתקה וגו' ונשליכה וגו' ומהרשא' כ' דזה קאי על הדפנות וזה על הסכך ולכאורה עיקר הסוכה נק' ע"ש הסכך ונ"ל דיבואר חדא באידך דאי' פלוגתא בחלק ופערה פי' לבלי חק ר"י ור"ל חד אמר מאן דמשייר חק א' וכו' וכבר זכרתי מזה במ"א איך פליגי בזה מן קצה אל קצה וגם כתבתי ביאר קו' על הרמב"ם שכ' מובא במס' מכות בקיו' מצוה א' כהלכתה סגי וכו' והקשתי בזה במ"א והוא דכ' החסיד מוהרי' יעבץ בפ"ד דאבות משנה בן זומא איזה חכם וכו' בקושיא דכתיב ארור אשר לא יקים את כל התורה הזאת וכתיב וכו' ומשני כי התורה כולה הכל אחדות אחד והתופס בקצה ממנו כולה בידו וה"ה לאידך גיסא כשבועט בקצה א' מהאחדות לא נשאר בידו כלום ובזה מבואר פלוגתא דר"י ור"ל דמר א"ח כשמקיים חק א' וחפץ לקיים יותר רק שלא נזדמן לידו סגי באחד להצילו מגיהנם ומא"ח דפערה פי' לבלי חק כשבועט בחק א' וכו' יעו"ש ונ"ל שזהו כוונת הפסוק אשרי האיש אשר לא הלך וכו' כי אם בתורת ה' חפצו עכ"פ מה שלא אפשר לקיים וללמוד ומה שאפשר ללמוד בתורתו יהגה יומם ולילה וק"ל
שאל רבBookmarkShareCopy