חסידות על שמות כד:יז

עֵצָה עַל זֶה – שֶׁיַּזְמִין מַלְאֲכֵי לִבּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת הוּא בְּחִינַת מַלְאָכִים, בִּבְחִינַת (שמות ג׳:ב׳): וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' בְּלַבַּת אֵשׁ; וְאֵשׁ הַזֶּה הוּא שׂוֹרֵף אוֹתָם. וְאָז גַּם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְקַבֵּל כֹּחַ הָאֵשׁ, וְשׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, בִּבְחִינַת (שם כד): וּכְבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת:

כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כ״ד:י״ז): וּכְבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת; וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן; הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים. בִּבְחִינַת (תהילים כ״ט:ג׳): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ"ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:

ומראה כבוד ה' כאש אוכלת כו' (שמות כד, יז). דהנה האדם בעבודתו להשם יתברך בתורה ובמצות מביא תענוג גדול למעלה. וכשאדם רוצה לידע אם השם יתברך יש לו תענוג מעבודתו הבחינה הוא על זה, אם אדם רואה שלבו בוער כאש ומתלהב תמיד לעבוד אותו ויש לו חשק ורצון בעבודת הבורא אז בוודאי מוכח שהשם יתברך יש לו תענוג מעבודתו ולכך מסייעין לו מן השמים ושולחין לו מחשבות קדושות לתוך לבו. לזה אמר ומראה כבוד ה' כו', שהסימן כשירצה אדם לידע אם רואה כבוד ה' והקדוש ברוך הוא נהנה ממנו ולזה כאש אוכלת אם לבו בוער כאש וקל להבין: