חסידות על שמות כה:טז

ואל הארון תתן את העדות וגו' (שמות כה, כא). לשון רש"י לא ידעתי למה נכפלו כו'. ונראה שזה פירוש פסוק הראשון למה עובר בלאו המסיר בדי ארון כי אל הארון תתן את העדות כו', מזה הטעם בטבעות כו' לא יסורו ממנו:

בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות כו'. דגם הלוחות נק' העדות. כי הנה כל הבריאה הי' להעיד על הבורא ית' כמ"ש כל פעל ה' למענהו ודרשו חז"ל לשון עדות כדכתיב לא תענה כו'. והנה מקודם נתן להם השי"ת תורה מן השמים והוא עדות שכשמתנהגין עפ"י דרך התורה וודאי רואין ומבינים חסדי השי"ת ומעידין עליו. וכתיב אתה הראת לדעת. דיש עדות בראיה בלי ידיעה. ובידיעה. כדכתיב בעד או ראה או ידע. וע"י התורה שבכתב שנתן לנו השי"ת שהוא בחי' אספקלריא המאירה וכמו שרואין כ' בלוחות. כמו כן באותו כח חיי עולם נטע בתוכנו שהוא בחי' תורה שבע"פ והוא דעת. שהגם שאין רואין. בכח בנ"י בנדבת לבם לכוון אל רצון אביהם שבשמים. ולכן אחר החטא שנתרחקו מבחי' הראשונה חזרו למקומם ע"י הדעת שנשאר בלבם. ולכן נק' עתה משכן העדות עדות שהשכינה שורה בישראל דייקא תוך לבם של ישראל. וזה עצמו העדות על הבורא ית' שמה שראו בסיני נחקק בלבם עד שגם בהסתר פנים נתעוררו מעצמותם. לכן עדות הוא שהוא תורת אמת ועדות זה תלוי בתיקון העשי'. לכן בכח המשכן באו לעדות זה. וכמו כן בשבת קודש שמבטלין המעשים זוכין לעדות זה דכתיב בשבת לדעת:

ועשית ארון עצי שטים וגו' (שמות כה י), מבית ומחוץ תצפנו (שמות כה יא). פירש רש"י (ד"ה מבית) ג' ארונות עשה, שנים של זהב ואחד של עץ. ודקדקו המפרשים מאחר שעשו של זהב, של עץ למה. והנ"ל דהוא רמז לתלמיד חכם שהוא גם כן ארון הקודש, כאמרם (כתובות ק"ד ע"א) עליונים אחזו בארון הקודש וכו'. והנה בתורה כתיב (תהלים יט יא) הנחמדים מזהב, והנה הדבור צריך להיות התורה הק' במה שהוא עוסק בטהרת מחשבותיו, כי יגעתי ומצאתי תאמין (מגילה ו' ע"ב), אבל תכלית המכוון שהוא התוך הגמור, הוא יחוד שמו ית' כמ"ש בזוהר (ח"ב ס' ע"ב) ויורהו ה' עץ (שמות טו כה), שהוא היחוד הגמור. וזהו עצי שטים, היינו ששט בכל העולמות, כי שם העצם הוא יסוד כל העולמות. ובזה מיושב מה שהקשה רש"י למה נכפל (שמות כה טז) ונתת אל הארון את העדות וגו', (שמות כה כא) ואל הארון תתן וגו'. דלמה שפירשתי אתי שפיר, דפעם אחד הוא כמשמעו על נתינת הלוחות לתוך הארון, ופעם שני הוא לכל תלמיד חכם, על דרך שפירשתי בפרשת תשא בפסוק (שמות לב טז) והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות, על פי מ"ש הרמ"ע בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין חלק ב' פרק ט"ו) לפרש ותן חלקינו בתורתיך, שחלקנו בעמל התורה המסור לשכלינו, יהיה נתון וכמוס בתורת ה' תמימה חרות על הלוחות עיין שם. ולפי זה חידושי תורה של כל תלמיד חכם, הן הן הלוחות שלו הנקראים עדות, ועל זה הזהיר הכתוב שמה שנשפע לו חלקו בהתורה הק', יתן אל הארון כנ"ל.