וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ (פ)
תולדות יעקב יוסף
ועפ"ז יבואר משנה פ"ג דאבות ר' ישמעאל אומר הוי קל לראש ונח לתשחורת והוי מקבל כלהאדם בשמחה והנה משנה זו כפשוטו אין לה שחר מצורף לזה מה ענין ג' דברים אלו זה לזה ולדברנו א"ש נגד ג' סוגין הנ"ל כי נודע כי האדם בצלם אלהי' נעשה וכמו שבאדם העליון ז"א נכנסין ה"ח וה"ג שהם ה' הויו' גי' ק"ל חסדים וכן ק"ל גבורו' כן באדם התחתון יש בחי' אלו ואמנם תחלה מתפשטין ה"ג בגופא דז"א ואח"כ ה"ח ולכן בקטנות היצה"ר שהם הגבורות קודמין לבא קודם ליצ"ט שהם החסדים וכמבואר בכתבים בסוד ספירת העומר יעו"ש בדף מ"ז ועוד צריך לדעת כי שם מבואר כי הגבורות הם אור המקיף ומהם סוד הדיבור בסוד ה' מוצאות הפה ה"ג מנצפ"ך כי ה"ג שבדעת גנוז בפומי' דמלכא וכשרוצה מוציאם לחוץ בסוד קול ודיבור וכשרוצה נשארים בפני' בסוד נאלמתי דומי' וכו' והחסדים הוא אור הפנימי וז"ש טובה תוכחת מגולה כי התוכחה שהם הגבו' בהיותם מגולים טובים ומאירים יותר מן החסדים הנקרא אהבה בהיותם נסתרים בפנים יעו"ש.