חסידות על שמות לג:יג

ועם האמור אני מפרש בדרך דרוש פסוקי כי תשא (שמות לג, יג) מאמר משה רבינו ע"ה אל ה', ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך כו', ודרשו רז"ל (ברכות ז.) כי שאלתו היתה שאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע בן צדיק כו' ע"ש. והנה רש"י ז"ל פירש שם בפרשת תשא וז"ל: ואתה אמרת ידעתיך הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות, שהרי אמרת לי הנה אנכי בא אליך בעב כו' וגם בך יאמינו לעולם עכ"ל, והדבר תמוה אשר לא מצא רש"י ז"ל חביבות משה רבינו ע"ה אצל ה' זולת אומרו וגם בך יאמינו לעולם, גם תימה מה תלוי קושית צדיק ורע לו בזה.

והנה יש עוד תירוץ ג', הוא מה שהשיב הש"י למשה רבינו ע"ה כשאמר לו הודיעני נא את דרכיך (שמות לג, יג) דהיינו מפני מה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, ובאה התשובה וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו כדאי, ר"ל שאין ביכולת אדם לחקור ולהבין דרכי הש"י כי מאד עמקו מחשבותיו ית"ש. וראיתי בספר אחד ביאר עפ"ז פסוק באיוב (איוב יא, ז) כשבאו עליו היסורין והתרעם על מדותיו של הש"י כיון שהוא צדיק מדוע רע לו, א"ל חביריו החקר אלוה תמצא גבהי שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע. ופירש כי ארז"ל במדרש (בראשית רבה ב, ב) והארץ היתה תהו ובהו משל למלך שקנה ב' שפחות באוני א', על אחת גזר שלא תזוז מפלטין, ועל א' גזר טרודין, ישבה לה נטרדת תוהא ובוהא אמרה שתינו באוני א' קנה כו', כך ישבה לה הארץ אמרה העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך והארץ היתה תהו ובהו.

הודיעני נא את דרכך (שמות לג יג). חסר י' מורה על החכמה, כי דרכיו ית"ש למעלה מן החכמה. והנה ביקש משה לידע דרכיו ית"ש בסוד הכתר למעלה מן החכמה, והחכמה הוא סוד י', וסוד הכתר סוד קוצו של י', והרבה דברנו מזה בענין חילוק להמאמינים בבחינת חכמה, לבין המאמינים באמונה לבדה, עיין בספרנו מעין גנים: