חסידות על שמות לג:יט

וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃

ישמח משה

במדרש רבה (ויק"ר י"א ה') עם חסיד תתחסד וכו' (תהלים יח כו), ר' נחמיה פתח קרא במשה, בשעה שבא בחסידות, הקב"ה בא עמו בחסידות, בשעה שבא בתמימות, הקב"ה בא עמו בתמימות, בשעה שבא בעקמנות, הקב"ה בא עמו בעקמנות, בשעה שנתברר על עסקיו, הקב"ה בירר עסקיו. אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר הראיני נא את כבודך (שמות לג יח-יט), מה כתיב תמן (שמות לג יט) אני אעביר כל טובי וגו'. אימתי בא בתמימות, בשעה שאמר מדוע לא יבער הסנה (שמות ג ג), אמר ליה מן דיקרי קאים בגוויה. אימתי בא בעקמנות, בשעה שאמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), מה אמר לו זה שמי (שמות ג טו), לפי שעה אהיה אשר אהיה (שמות ג יד). אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר לו ועתה לכה ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), אמר לו שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), ומאז באתי אל פרעה (שמות ה כג), מה כתיב תמן (שמות ו א) עתה תראה, עד כאן דברי המדרש.
שאל רבBookmarkShareCopy

ערבי נחל

וזהו ביאור הש"ס הנ"ל, כי ענין משוא פנים שייך במי שעושה איזה דבר שלא כשורה, רק מצד היותו צדיק נושאין בני אדם לו פנים ושותקין לו, ועל זה נאמר אשר לא ישא פנים, שיעניש לצדיק אף על עבירה קלה בעולם הזה, ולכן שאלו ממ"ש ישא ה' פניו כו' מצד היותן צדיקים ישתוק להם ולא יענישם אפילו בעולם הזה, וזהו ויחונך כלשון וחנותי את אשר אחון (שמות לג, יט) שנאמר על טוב עולם הזה, על צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ועל זה באה התשובה שהם מדקדקים מעצמן מסייג וגדר, לכן יש לו לישא להם פנים וליתן להם טוב גם בעולם הזה, וק"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

בעל שם טוב

ויוצא אותו החוצה וגו'. אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו צא מאצטגנינות שלך שאין מזל לישראל (שבת דקנ"ו ע"א), והקשו בתוספות הא אמרינן (במועד קטן דכ"ח ע"א) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, ואמד הבעל שם טוב ז"ל אי"ן ר"ל דבר שהוא אין, שהוא הרצון הנקרא אין, לרוב ההעלם שאין משיגים, זהו מזל לישראל, וזהו כוונת חכמינו ז"ל גם כן, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא, היינו במזל א שהוא הרצון, מה שנוזל מהרצון כדכתיב (בפ' תשא) וחנותי את אשר אחון, שהוא ברצון, ורצון הוא א שהוא ראשית הכל, והוא למעלה מזכות, כי מה שמגיע בזכות אינו חסד של אמת, שהרי מגיע לו התשלום, והחסד של אמת הוא ברצון בלי זכות, וזהו במזל א תלוי הדבר, והוא חסד של אמת, ונקרא חס ד' שחס על מדרגת הדלים לקרבו, וזהו העיקר:
(מאור עינים בליקוטים ד"ה כשרצה אברהם).
שאל רבBookmarkShareCopy