וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃
בית אהרן
ונוכל לומר כי לשון מי שייך לשאול על דבר שאפשר להשיג אותו רק אני איני יודע אותו שואל אני עליו מי הוא. אבל דבר שבלתי אפשר להשיג אותו אינו שייך לשאול עליו מי הוא. וזה פי' המשנה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין פי' שאדם מטהר עצמו ובא לבחי' קודם שאפשר לשאול עליו מי הוא. והבחינה הנקרא מי הוא מטהר אתכם שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים. ונאמר מקוה ישראל ד'. כי כשם שאדם טובל עצמו במקוה כך צריך לטבול עצמו בשם הוי' ב"ה וצריך שיהי' מים במים כמו שהי' קודם בריאת העולם ומטהר עצמו לפני מי. וזה הבחי' מי מטהר אותו. וזהו כוונת המקוה שצריך האדם לטבול עצמו בד' אותיות הוי' ב"ה וב"ש שיהי' מים במים. ואי' במדרש ויקחו אליך פרה אדומה וכו' כך פתח ר' תנחומא הולך בתום צדיק זה אברהם. אשרי בניו אחריו כל מה שעשה אברהם להמלאכים עשו אח"כ לבניו. הוא אמר יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם כך בניו מזין עליהם מאפר פרה אדומה וטובלין עצמן ונטהרים. כי באמת הי' אברהם החסד של העולם. פי' שנתן לכולם כל הנצרך להם. וכשם שעשה אברהם חסד עם המלאכים וטיהר אותם כי המלאכים היו שלשה אנשים כידוע ולזה היו צריכים טהרה וטיהר אותם במים שאין בם שום צד טומאה רק כולו טהור כך באותו שעה טיהר ג"כ את ישראל באותו מים עצמו. כתיב ועשית כיור נחשת וכו' עד בבואם אל אהל מועד ירחצו מים. ומשמע שהמים עצמם צריכים רחיצה ולכאורה איך אפשר לרחוץ מים במים. רק עפ"י דאי' בגמרא מים שנטמאו וצריך להכשירם צריך להשיק אותם במים טהורים וזהו ירחצו מים שצריך להשיק מים תחתונים במים עליונים וזה הפי' משיק מים במים וזהו לפני מי. מקודם מי אתם מטהרין שהם מים טהורים לגמרי ואותו המים נתן אברהם להמלאכים לטהר אותם ובכל עת שהאדם מטהר עצמו צריך לטהר עצמו באותו מים בכדי להשיק מים במים מקוה ישראל ד'. ומדה הנקראת מי הוא מטהר אתכם וזהו ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום שלא יהי' בה שום חסרון רק שיהי' בכל השלימות. אשר לא עלה עלי' עול כי הוא מעלמא דחירות וזה הבחינה נקרא מי מטהר אתכם. וזה פי' הפסוק הולך בתום צדיק זה אברהם שעשה חסד עם כולם וטיהר גם את המלאכים והשיק מים במים. אשרי בניו אחריו כפי שעשה חסד עם כולם בזכות זה גם בניו נטהרים באותו מים:
תולדות יעקב יוסף
ועוד הקשו המפרשים דלעיל מוכח מתוך פי' רש"י מדנסמכה פרשה שבת למלאכת המשכן לומר שאינו דוחה שבת וא"כ אך ל"ל ונראה לי דעל כרחך מוכח דפרשה ויקהל נאמרה בשבת דאיתא ביקלוט בשם מדר' ויקהל אמרו רבותינו מתחלת התורה ועד סופה לא מצינו פרשה שנאמרה בראשה ויקהל אלא זו א"ל הקב"ה למשה עשה לך קהלת גדולות ודורש לפניהם הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת וכו" א"כ השתא ק' מנלן לומר דמשה הקדים שבת למלאכת המשכן שאינו דוחה שבת דלמא משום הכי הקדים דיני שבת שהוא מענינו של יום שהי' זה בשבת וע"כ צריך לומר דבאמת אמר משה לישראל אך ללמד הנ"ל והוא שאינו לז' בפסוק דאין צריך למיכתב כמו שאר דיני שבת וכנ"ל.