חסידות על תהילים ה:ה

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך גו׳ הנה איתא בגמרא דגיטין שלח ליה למר עוקבא בני אדם הקמים וכו׳ שרטט וכתב ליה דום לה׳ והתחולל לו והוא יפיל אותן חללים כו׳. הענין הוא כי מה שלפעמים מצערים בני אדם לאחד שהוא מחמת הדינים שיש עליו למעלה ומתלבשים בבני אדם למטה לצער אותו כאמור על פסוק (תהלים קי״ח, ז׳) ה׳ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי פי׳ כי הוא לעזר מה שמתלבשים הדינים למטה בבני אדם כי מזה יוכל לאות מה שלמעלה גם כן כך רצה לומר ואני אראה למעלה בשונאי פי׳ על ידי שונאים שלמטה והתקנה לזה להעלות את עצמו לבחי׳ עולם המחשבה ששם אין דינים כמ״ש (שם ה׳, ה׳) לא יגורך רע והיינו על ידי ששותק ומקבל את הבא עליו יחיל ודומם ומעלה את מחשבתו כמ״ש דום (שם ל״ז, ז׳) דום לה׳ וגו׳ פי׳ שיעלה את הדומיה דהיינו המחשבה לה׳ ואז יפלו חללים פי׳ הדינים טפלים על ידי דביקות מחשבתו לה׳ וכמו שהגג הוא עיקר הבית כך המחשבה העיקר באדם וסוככת עליו כי על ידי המחשבה נשמר האדם ויודע להתיישב את עצמו כנודע לכך נקרא המחשבה בשם גג.

בפסוק ותכל כו' ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' כו'. כי המשכן הי' תיקון העשי'. לכן כתבו חז"ל כי כל מה שהי' במשכן נק' מלאכה. כי נתקן בעבודת המשכן כל המעשים הנמצאים בעולם. ונק' משכן העדות שביררו בנ"י במעשה זו כי כל הבריאה של הקב"ה. וכמו במעשה בראשית הי' מאמר על כל דבר וירא אלקים כי טוב ואח"כ בכלל וירא כו' כל אשר עשה כו' טוב מאוד ויכל כו' ויברך כו'. כמו כן במשכן בכל פרט כאשר צוה כו' ואח"כ ותכל כו' וירא משה כו' והנה עשו כו' כאשר צוה כו' ויברך אותם כו'. רק שהי' עתה תיקון הבריאה מצד שמיוחד לבנ"י בפרט. לכן נעשה הכל ע"י משה. ובזוה"ק ע"פ מה רב טובך כי הקדוש ב"ה גנז אור הראשון תוך מעשה בראשית כמ"ש בכל דבר וירא כי טוב. והפי' כי השגחת השי"ת הוא רק על הטוב כי לא יגורך רע כתיב. והפי' כי בוודאי סוף כל דבר מביא טוב. וצדיק זוכה לטוב בהתגלות כמ"ש אמרו צדיק כי טוב כו'. ולרשע נגמר הטובה שלא בטובתו בעולם הזה או בעולם הבא. אבל קיום כל הבריאה על ידי הטוב הנמצא בו ועל ידי מעשה המשכן ביררו בני ישראל הטוב שבעשי' וממנו נעשה המשכן ועי"ז תקנו כל העשי'. וז"ש ותכל כו' ויעשו בני ישראל שע"י המשכן נתקנו כל בחי' העשי' להיות כאשר צוה ה':

והנה לפ"ז הש"י שהוא תכלית הטוב אין אצלו שום רע ח"ו כמשה"כ (תהילים ה, ה) לא יגורך רע אי אפשר שיראה רע באדם, והרי זה ק"ו מבשר ודם אשר אמרנו שאם אין בו שמץ רע אי אפשר להזדמן שיראה ברע מכל שכן בהש"י. וכבר נודע שהבטה הוא מלמעלה למטה וכמ"ש רש"י ז"ל בפרשה זו גבי הבט נא השמימה, וראיה הוא בסמוך לו. וזשה"כ שלפי שהשי"ת הוא טהור עינים מראות ברע, ר"ל שאינו רואה רע בסמוך דהיינו אצלו לפי שהוא תכלית הטוב ית"ש, לכן והביט אל עמל לא תוכל, ר"ל אי אפשר שיראה ברע שעושה האדם והבן.