חסידות על תהילים יב:ב

ועפ"ז בארתי פי' הפסוק הגד לעמי פשעם ולבית יערב חטאתם כי לעמי שהם הת"ח הגד כי פשעם גרמה שפסו אמונים מבני אדם ולבית יעקב שהם המוני עם תאמר כי חטאתם גרמה שגמר חסיד באופן שכל אחד יתלה החטא והחסרון בעצמו ולא בחבירו וכמו שביארתי פי' הפסוק הוכח תוכיח את עמיתך הוכח שאתה את עצמך הוכחת כשתוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא כי אם על עצמך וזה מעלה גדולה שיהי' דבריו בדחילו ורחימו וכאשר ביארתי פרשה פרה אדומה יעו"ש.

ועוד אתה תצוה מיותר דהל"ל צו את ב"י. ועוד מאי ויקחו דהל"ל ויתנו הגם די"ל דמצינו ארון נושא את נושאיו כי המפרנסים הת"ח הם נותנים ובאמת הם לוקחים השפע לעצמם עי"ז וכמו שכתבתי מזה במ"א יעו"ש

ויאמר את אחי אנכי מבקש וגו'. ובזוהר הקדוש (דף קפ"ד ע"א) ר' יהודה פתח (שיר השירים ח׳:א׳) מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך וכו' אמצאך בחוץ גו גלותא דאיהו בארעא אחרא וכו' ע"ש, המשכיל על דבר ישכיל בדברי זוהר הקדוש הללו מה שנאמר בשם הבעל שם טוב שבגלותינו בחוץ לארץ יש סייעתא להשגת רוח הקודש הגם שאין השכינה שורה וכו', עם כל זה יש סיוע להשגת רוח הקודש, ואפילו אינו הגון כל כך אין מדקדקין עמו כמו בארץ הקדושה, משל למלך כשהוא בדרך ומוכרח ללון במלון ופונדק שאינו לפי כבוד המלך ביופי ונקיות, אין זה בזיון למלך, כיון שהכל יודעין שהמלך הוא בדרך, והבן הדבר:
(אגרא דפרקא סי' קמ"ח).