חסידות על תהילים יט:ז

לפיכך צריך בן אדם להישמר שלא יאמר כדבר דוד, משום שלא יוכל לאמר לדוּמה: ״כי שגגה היא״ (קהלת ה' ה'), כמו שהיה לדוד ונצחו הקדוש ברוך הוא בדין. ״למה יקצוף האלהים על קולך״ – על אותו הקול שאמר (את הדבר). ״וחבּל את מעשי ידיך״ – זהו בשר־קודש, אוֹת־ברית־קודש שנפגם ונתמשך בגיהנום על ידי דומה, ובשביל כך – ״ומעשה ידיו מגיד הרקיע״: אלו הם החברים שנתחבּרו בכלה זו, ובעל־הברית שלו מגיד ורושם כל אחד ואחד. מהו ״הרקיע״? – זהו הרקיע שבו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות; והוא ספר הזכרון, הוא המגיד הרושם אותם וכותב אותם שיהיו בני ההיכל תמיד ושיעשה רצונם. ״יום ליום יביע אומר״ – יום קדוש מאותם הימים העליונים שהמלך משבח אותם, את החברים, ומביע את הדבר אשר אמר כל אחד לחברו. יום ליום יביע אותו האומר ומשבח אותו. ״ולילה ללילה״ – כל מדרגה המַשלמת (נוסח אחר: השולטת) בלילה משבחת זו לזו באותה הדעת שכל אחת (מקבלת) מחברתה, ובשלימות (ספרים אחרים: ובאהבה) רבה הן נעשות חברות ואוהבות. ״אין אומר ואין דברים״ – בשאר ענייני העולם שאינם נשמעים לפני המלך הקדוש ואיננו חפץ לשמוע אותם, אבל אותם הדברים – ״בכל הארץ יצא קוָם״ – עושים קו המידה, אלה הם מדורים עליונים ומדורים תחתונים: מאלה נעשים רקיעים, ומעלה – ארץ, מאותו השבח. ואם נאמר, שאותם הדברים משוטטים בעולם במקום אחד – ״בקצה תבל מליהם״; וכיון שנעשים מהם רקיעים, מי שורה בהם? חזר ואמר: ״לשמש שם אהל בהם״: אותו השמש הקדוש שם מדורו ומשכנו בהם, ומתעטר בהם. כיון ששורה באותם הרקיעים ונתעטר בהם, מיד – ״והוּא כחתן יוצא מחוּפּתוֹ״, שמח ורץ באותם הרקיעים, יוצא מהם ונכנס ורץ לתוך מגדל אחר במקום אחר. ״מקצה השמים מוצאו״ – בודאי מן העולם העליון יוצא ובא, שהוא ״קצה השמים״ ממעל. ״וּתקופתו״, מהי ״תקוּפתו״? – זהו קצה השמים למטה שהוא תקופת השנה הסובבת לכל הקצווֹת ומתקשרת מן השמים עד רקיע זה.³⁴²השמש – תפארת – יצא מקצה השמים ממעל – בינה; ועד קצה השמים מתחת – מלכות. ״ואין נסתר מחמתו״ – מאותה התקופה ותקופת השמש הסובב בכל הצדדים. ״ואין נסתר״ – אין שייסתר ממנו מכל המדרגות העליונות, שהיו כולן סובבות ובאות אליו, ואין אף אחת שתתכסה ממנו. ״מחמתו״ – בשעה שמתחמם ושב אליהם בתשובה שלימה. כל השבח הזה וכל העילוי הזה – בשביל התורה הוא, שכתוב: ״תורת ד' תמימה״ (תהלים י״ט). שש פּעמים כתוב כאן ה, וששה פסוקים מן ״השמים מספּרים״ עד ״תורת ד' תמימה״; ועל סוד זה כתוב: ״בראשית״ – שש אותיות; ״ברא אלהים את השמים ואת הארץ״ – הרי שש תיבות. הכתוּבים האחרים נגד שש פּעמים שכתוב ה': ששה כתובים משום שש האותיות שבכאן, ששה שמות נגד התיבות שבכאן.

ישמע מהיכלו קולי (תהילים י״ח:ז׳) היכל נקרא הדיבור, וצריך להתפלל רק בשביל שיביא את הדיבור לו יתברך שמו, וכשמתפלל כך, מניחין אותו כל המשמורות, על דרך משל, חותם המלך שנושא אותו בן כפר שאינו הגון לבא לפני המלך, אף על פי כן מניחין אותו כל המשמורות, שהמלך יש לו געגועין על החותם, וממהרין אותו אל המלך, כדי שיהיה אל המלך תענוג מהר, כך הקדוש ברוך הוא מגעגע אחר הדיבור, וזהו ישמע מהיכלו קולי דהיינו מחמת הדיבור:
(ליקוטים בס"ס אור תורה, ד"ה כי רחץ ה', דנ"ד ע"א).