הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃
תולדות יעקב יוסף
ואגב נבאר מ"ש הטור א"ח בשם תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות והקשה הט"ז דלמ' ראשון לחג קאמר גם מה ענין חשבון עונות לראשון דחג וד' ימים שבין יוה"כ לסוכו' ח"ו הפקר הן ורבו הפירו' בזה ונ"ל דכ' בפע"ח הל' סוכו' כי החסדים נכנסין מעי"כ וז"ל ואמנם הכתוב או' ולקחתם לכם ביום הראשון אע"פ שכבר נכנסו החסדים פנימים אך כיון שביום זה נכנס הראשון של כל המקיפין לכן נק' יום ראשון וכו' ע"ש ונודע כי המקיפי' הם גבורו' כמ"ש טובה תוכחת מגולה מאהב' מוסתרת וכמ"ש בפ"ג ה' ספירה יעו"ש והגבורו' הם דני' את העולם לחוב ולזכות ע"פ חשבון עונות וזכיו' כמ"ש בהל הושענ' רב' יעו"ש ובזה יובן וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא ור"ל והלא מר"ה עד יו"כ הוא בסוד שמאלו תחת לראשי ומיוה"כ עד סוף ימי החג הוא וימינו תחבקני כניסת חסדי' ואיך קורא ראשון לכניסת חסדים והלא ט"ו דייקא כי בט' שהוא עיוה"כ מתחילין החסדים לכנוס וכבר עברו ו' ימים ואיך קורא ראשון וז"ש ט"ו הוא ומשני ראשון לחשבון עונות ר"ל דאין החשבון לכניסת חסדים פנימים רק למקיפי החסדי' שהן גבו' הדנין העולם לפי חשבון עונות ובחינה זו היא ראשון ביום ראשון דחג נמצא באמת החשבון מיד אחר יוה"כ רק בחינה זו נכנס בראשון דח"ג שמצדו הוא חג כי בו ביום הראשון נכנ' חסד עליון שבחסדי' פנימי' ומקיף חסד עליון שבמקיפין יעו"ש לכך עושין יו"ט גמור וזה נ"ל חג ר"ת חסדי' גבורות כי החסדי' הם פנימי' והמקיפין הם גבורו' לכך הוא חג וז"ש בר"ה ובחג נידונין על המים כי החסדי' נק' מי' ומקיפי החסדי' בו נידוני' כנ"ל וז"ש על המים כי נידוני' ע"י הבחינה שעל המים ומרומז במשנה בר"ה שמאלו תחת לראשי וז"ש בר"ה עוברין לפניו כבני מרון והוא ע"ד לשון המשנה בברכו' בכל פרשת העבו' יעו"ש לשון עברה ודין משא"כ מיה"כ עד החג הוא וימינו תחבקני וז"ש ובחג ו' נוסף על הימי' שקוד' החג עיו"כ ואילך מתחיל וימינו תחבקני רק שהעיקר בחג כנ"ל והימי' שקודם חג טפלים אליו והשי' יכפר