נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃
קדושת לוי
בחנובה אנו מדליקין ל"ו נרות ובעובדא דלתתא איתער לעילא כנגדו נדלק למעלה ל"ו נרות ול"ו דלמעלה עם ל"ו דלמטה הוא ע"ב כנגד שם ע"ב ברוך הוא, ועם השמש שבכל לילה נרות חנוכה הם מ"ד ונגדם למעלה מ"ד הרי למעלה ולמטה פ"ח. הרמז בזה הפ"ח נשבר ואנחנו נמלטנו (תהלים קכד, ז) על ידי הפ"ח שנשבר מלכות אנטיוכוס אנו גורמים להדליק למטה ולמעלה פ"ח נרות ולכן כתב האר"י ז"ל שראשי תיבות נפשינו חכתה לה' (שם לג, כ) הוא פ"ח וכן להדליק נר חנוכה ראשי תיבות פ"ח עיין שם משום הכי ראשי תיבות דברכות נר חנוכה פ"ח רמז לפ"ח נרות כנ"ל:
מאור עינים
אך אחרי מות אברהם נסתמו מעינות החכמה ההיא מחמת שסתמום פלשתים שהוא בחינת שנקבע באדם שנתגבר על העולם ונתגבר יסוד העפר וכפי זה נתלש כח הרוחני והשכלי ובבוא יצחק בנו ואחז בדרך אביו ולימד דעת הנ״ל גם כן לבני דורו לשוב לחפור לבחינת באר מים חיים בכמה מיני שכליים ועצות גדולות ונעלמות עד כי וישב יצחק ויחפור את בארות המים וכל זה הוא על ידי האמונה שהוא מבוא לזה שיאמין באמונה שלימה שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ואין עוד מלבדו ואז על ידי האמונה ישתוקק לו ויתאוה לאחוז ולדבק את עצמו בהשם יתברך שהוא בחינת נחל שראשי תיבות של נפשנו חכתה לה׳ שהוא על ידי אמונה ואז על ידי זה יבוא לשרשו שהוא המעין של באר מים חיים כנ״ל וזה ויחפרו עבדי יצחק בנחל בבחינת נ״ל כאמור. וימצאו שם באר מים חיים וגו׳ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא כבו עליה ויקרא שמה רחובות כי עתה וגו׳:
ישמח משה
עוד יתבאר ה' איש מלחמה ה' שמו (שמות טו ג). על פי מה שפרשתי בפסוק (תהלים לג כ) נפשינו חכתה לה'. ובפסוק (תהילים ס״ח:כ״א בתפלה למשה) האל לנו אל למושעות. דהנה הצדיק נקרא גם כן אל, כמו שנאמר (בראשית לג כ) ויקרא לו אל אלקי ישראל (עיין מגילה י"ח ע"א). אבל אין זה מעצמותו, רק שהשי"ת בחסדו מקדשו בשמו, אבל הוא ית' ושמו אחד, והבן. וכבר אמרו (ב"ב דף ע"ה ע"ב) עתידין צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, והיינו ה' איש מלחמה, כשה' שמו דייקא. אבל בעת שהצדיקים יקראו בשמו, יהפוך אל העמים שפה ברורה יחד (צפניה ג ט), ואין צורך למלחמה כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט). ועל פי זה פרשתי (תהלים קמט ד) כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה, ר"ל שרוצה שה' יהיה ויחול בעמו, כי יפאר בזה שהם ענוים בישועה, ולא יתגאו להעריך עצמם אליו ית', והבן.