חסידות על תהילים לז:ה

גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃

נועם אלימלך

וזהו "גול על ה׳ דרכך", פירושו ג"כ כנ"ל, כי "גול" הוא לשון התגלות, שתגלה "דרכך" ומדותיך, שתסתכל בהם ותראה שיהיו כולם "לה'", "ובטח עליו", פירוש מה שהאדם מסתכל ברוממות אל זה נקרא 'בטחון', "והוא יעשה", פירוש ואז יעשה לך השי"ת ב"ה עשיות חדשות מה שלא ראית מעולם ולא הבנת מעולם, "והוציא כאור צדקך". והבן.
שאל רבBookmarkShareCopy

שם משמואל

והנה כמו עבד עברי היוצא בשש, כן העבד ישראל בששת ימי המעשה הוא כדמיון שש שנים יעבוד ובהכנסת שבת נתקיים בו ובשביעית יצא לחפשי חנם, והוא יוצא מבחי' עבד לבחי' בן, וע"כ שבת פטור מתפילין שהוא כדמיון כבלא דעבדא המוזכר בש"ס שבת (נ"ז:) שפירש"י חותם שעושין לעבד בכסותו לסימן הוכחה שהוא עבד, ובשבת פטורין מזה שיוצאים מבחי' עבד, וזהו לכל ישראל יהי' מי שיהי' אם אך רוצה יכול לצאת בשבת מבחי' עבד לבחי' בן, וכמו היוצא בשש שאפי' גנב שמכרוהו ב"ד בגניבתו מ"מ יוצא בשש אם אך איננו רוצה להיות עבד נרצע, כן בשבת כל איש ישראל בידו לקבל ע"ע להיות בטל לרצון הש"י ולעזוב את חשבנותיו הרבים, אלא לסמוך על הש"י בכל עניניו כמ"ש (תהלים ל"ז ה') גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה, ואז יוצא מבחי' עבד לבחי' בן ונעשה כבן המתחטא לפני אביו, והכל יוצאין מבחי' עבד לבן הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו:
שאל רבBookmarkShareCopy

ישמח משה

במדרש (שמו"ר ל"ד ג') (הובא בעקדה פרשה דילן) אמר הקב"ה אתם צאני ואני הרועה וכו', עשו לי דיר וארעה אתכם, אתם הכרם ואני וכו', עשו לי סוכה ואשמור אתכם, אתם בנים וכו' עשו לי בית וכו'. והנ"ל על פי מה שכתבתי לפרש (בתפלה למשה תהלים ל"ז ה') הפסוק (תהלים לז ה) גול על ה' דרכך וגו', על פי מה שפירשתי הפסוק (תהלים קג ז) יודיע דרכיו למשה וגו', היינו המדות, לבני ישראל עלילותיו, ר"ל כדי שבני ישראל ילכו בדרכיו ויעשו כמעשיו, כדכתיב (דברים כח ט) והלכת בדרכיו. והנה זה שאנחנו נעשה מה שהשי"ת עושה, אין זה בטוח כי יצר לב האדם וגו' (בראשית ח כא), אבל ההיפך שאנחנו נתנהג במדות הטובות, שהקב"ה יעשה גם כן עמנו אות לטובה כאמור (תהלים קכא ה) ה' צילך, וכאמרם (שבת קנ"א ע"ב) כל המרחם וכו', וזה בטוח. והיינו גול על ה' דרכך, היינו מדותיך שאתה דורך בהם, ובטח עליו שהוא יעשה כמוך. ומצורף לזה מה שפירשתי בשאוג ישאג על נוהו (ירמיה כ"ה ל'), ונקדים עוד דסוכה דירת עראי היא (סוכה ב' ע"א), ואף על פי כן הוא ביום ובלילה, כמו שפירש רש"י (ד"ה כמלונה) כסוכה בכרם כמלוכה במקשה (ישעיה א' ח'), ודיר הוא יותר עראי, ובית הוא קבע גמור. ונקדים עוד דאת קרבני לחמי לאישי כתיב (במדבר כח ב), הואיל ולחמם של ישראל הוא, ותפלה במקום עבודה כידוע (ברכות כ"ו ע"א). והנה איתא במדרש איכה (איכ"ר) דהשמירה נצמח מההוגים בתורה ביום ובלילה, והנה בית הכנסת הוא רק לתפילה בוקר וערב, אבל בית המדרש הוא להגות בתורה ביום ובלילה, וכן בית הכנסת הוא להמון, ובית המדרש הוא רק ללומדי תורה, והיינו אתם צאני וכו' עשו לי דיר, היינו בית הכנסת וארעה אתכם, כאמור שמשם השפעת הפרנסה, וצאן שם כולל לכל המין. אתם הכרם, היינו בעלי התורה שיינם אגור בתוכם עם תורתי בלבם, כאמור (שיר השירים א ב) כי טובים דודיך מיין, עשו לי סוכה היינו בית המדרש שהוא ביום ובלילה ואשמור אתכם כנ"ל, ואם כן תעשו שתשמורו הנוה כראוי, אז אתם הבנים וכו', עשו לי בית היינו קבע גמור, הדה"ד (שמות כה ח) ועשו לי מקדש וגו', כנ"ל והבן.
שאל רבBookmarkShareCopy