חסידות על תהילים לז:ז

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך גו׳ הנה איתא בגמרא דגיטין שלח ליה למר עוקבא בני אדם הקמים וכו׳ שרטט וכתב ליה דום לה׳ והתחולל לו והוא יפיל אותן חללים כו׳. הענין הוא כי מה שלפעמים מצערים בני אדם לאחד שהוא מחמת הדינים שיש עליו למעלה ומתלבשים בבני אדם למטה לצער אותו כאמור על פסוק (תהלים קי״ח, ז׳) ה׳ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי פי׳ כי הוא לעזר מה שמתלבשים הדינים למטה בבני אדם כי מזה יוכל לאות מה שלמעלה גם כן כך רצה לומר ואני אראה למעלה בשונאי פי׳ על ידי שונאים שלמטה והתקנה לזה להעלות את עצמו לבחי׳ עולם המחשבה ששם אין דינים כמ״ש (שם ה׳, ה׳) לא יגורך רע והיינו על ידי ששותק ומקבל את הבא עליו יחיל ודומם ומעלה את מחשבתו כמ״ש דום (שם ל״ז, ז׳) דום לה׳ וגו׳ פי׳ שיעלה את הדומיה דהיינו המחשבה לה׳ ואז יפלו חללים פי׳ הדינים טפלים על ידי דביקות מחשבתו לה׳ וכמו שהגג הוא עיקר הבית כך המחשבה העיקר באדם וסוככת עליו כי על ידי המחשבה נשמר האדם ויודע להתיישב את עצמו כנודע לכך נקרא המחשבה בשם גג.

וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דַּם לְדֹם, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא יְדַקְדֵּק עַל בִּזְיוֹן כְּבוֹדוֹ; וּכְשֶׁמְּקַיֵּם דֹּם לַה', אָז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל לוֹ חֲלָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ז׳): דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וְהוּא יַפִּיל לְךָ חֲלָלִים (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גִטִּין ז.), הַיְנוּ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהילים ק״ט:כ״ב), הַיְנוּ עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי,

[פסוק זה אמר בפ' בא]
ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו' (יחזקאל טז ו). דהנה כתיב דום לה' והתחולל לו (תהלים לז ז). פרשנו דאיתא המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. וזה דום לה' פי' בשביל ה' כי יש שאינו משיב על חרפתו בשביל שישבחוהו שהוא עניו וסבלן. הגם שגם זה טוב יותר משישיב על חרפתו ויתקוטט אעפ"כ אין זה האמת להעביר ממנו כל פשעיו כ"א קאמר דום לה' בשביל ה' שזה הוא רצונו ית' שומעין חרפתן ואינן משיבין ונמצא שמעבירין ממנו כל פשעיו ומכ"ש עונות וחטאים ונעשה כקטן שנולד שלא טעם טעם חטא כמו שאמרו רז"ל בן שנה שאול במלכו כבן שנה שלא טעם טעם חטא. וזה והתחולל לו לשון לידה כמו חולל אילות תשמור. וזה ואעבור עליך ואראך מתבוסס' בדמיך לשון דומי' ואומר לך בדמיך חיי בעוה"ז ואומר לך בדמייך חיי לעוה"ב: