חסידות על תהילים מז:ט

חשף י"י את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו (ישעיה נב י). מהראוי לתת לב. א', מהו הגילוי זרוע קדשו. ב', בגילוי הזרוע כתיב שם הנכבד, ואחר כך בישועה ישועת אלקינו. ג', למה אמר גילוי הזרוע לעיני כל הגוים דייקא. ויתפרש הדבר על פי מ"ש כמה פעמים, (והוא מן דברי רז"ל בספרי (תנחומא האזינו סי' ד') ופסקוהו הגדולים הרמ"ע והמבי"ט), דהתשובה לא מהני רק לישראל ולא לגוים. והנה נראה ח"ו כעול במשפטיו ית"ש. אבל כתבו הקדמונים דהוא על פי משפטי התורה בדין אמת, דהנה על פי הדין לא מהני תשובה, דקיימא לן (כתובות י"ז ע"א) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אבל להיות ישראל הם כביכול עמוסים מני בטן ונקראים בנים, כדכתיב (דברים יד א) בנים אתם לי"י אלקיכם והקב"ה למו אב, וקיימא לן (קידושין ל"ב ע"א) אב שמחל על כבודו כבודו מחול, על כן לישראל מהני תשובה, אם כן הכל באמת והכל בדין. והנה לעתיד לבא יתמהו כל הגוים למה לא מהני תשובה להו ולישראל מהני, ויחשבו אשר הוא ח"ו עיות הדין, מה יעשה הש"י חשף י"י את זרוע קדשו לעיני כל הגוים, זרוע קדשו הם תפילין דמארי עלמא כביכול, דכולה כתיבין באדרעי (ברכות ו' ע"א), (וכן דרשו רז"ל (ברכות ז' ע"א) נשבע י"י בימינו (ישעיה סב ח) זו תורה, ובזרוע עוזו אלו התפילין), ומה כתיב בהו (דברים ד ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כד' אלקינו בכל קראינו אליו, (ותרגומו לקבלא צלותיה בעידן עקתא). והכוונה לפי זה להיות כי הם קרוביו עמוסים מני בטן כביכול בנים ממש, על כן לא כתיב קרובים, רק קרובים אליו, על כן נתקבל תשובותיהם ותפילותיהם כי אב שמחל על כבודו כבודו מחול, מה שאין כן לאומות העולם מלך הוא, כדכתיב (תהלים מז ט) מלך אלהים על גוים, ועל פי הדין מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ממילא כיון שיגלה י"י את זרוע קדשו, יראו כל אפסי ארץ בתפילין דמארי עלמא אשר ישראל הם קרובים בנים לאל חי, ועל פי הדין מגיע להם הישועה כי תשובתם מתקבלת. וז"ש ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו, מורה על דין ומשפט הכל באמת ובדין על פי התורה, י"י אלהים אמת ותורתו אמת ומשפטיו אמת: