חסידות על תהילים מח:ה

כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויגש דף רו:): כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ. תְּרֵין עָלְמִין קַדִּישִׁין, עַלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה וְכוּ', כַּד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא כְּדֵּין כָּל אַנְפִּין נְהִירִין וְכָל חוֹבִין אִתְעַבְּרוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה (בראשית מד, יח). והנראה, דהנה אמרו חכמינו ז"ל (מועד קטן טז:) צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב' כג, ג), מי מושל בי צדיק, כשהקדוש ברוך הוא גוזר גזירה צדיקים מבטלים ונתן השם יתברך כח וגבורה לצדיקים שיוכלו לבטל בתפילתם כל גזירות רעות ונקראים כביכול מושל בי צדיק. וזה נראה פירוש הפסוק דאיתא בזוהר הקדוש, כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו (תהלים מח, ה) זה יהודה ויוסף יוסף נקרא הקדוש ברוך הוא ויהודה נקרא כנסת ישראל. וזה פירוש הפסוק ויגש אליו יהודה, שהכנסת ישראל נגשים להקדוש ברוך הוא. ויאמר בי אדוני, כביכול בי האדנות והממשלה דמי מושל בי צדיקים בתפילתם מבטלים כל גזירות קשות וממשיכים לישראל שפע טוב וברכות. וזהו ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך, שהצדיקים בתפילתם להבורא ברוך הוא מהפכים ממדת הדין למדת הרחמים ושלא יהא חס ושלום שום חרון אף, אפס מי הם הצדיקים שתפילתם עושה פרי אותם הדבקים תמיד בשמו הגדול והם בבחינת אין ויראים ומזדעזעים תמיד מפחד השם ומהדר גאונו ויש להם כח לפעול בתפילתם ויראתם מושל בי צדיק ואיתא בגמרא כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך. אבל בישראל יש כמוך מה הקדוש ברוך הוא מחיה מתים גם צדיקים מחיים מתים מה הקדוש ברוך הוא מוריד גשמים גם צדיקים מורידים גשמים. ואיתא בכתבי האר"י ז"ל שבחינת אין נקרא כ' ובחינת יראה נקרא יו"ד. וזהו כ"י הצדיקים הם בבחינת כ"י, היינו בבחינת אי"ן ובחינת יראה הם כביכול כמוך מה הקדוש ברוך הוא מחיה מתים גם צדיקים מחיים מתים מה הקדוש ברוך הוא מוריד גשמים גם צדיקים מורידים גשמים וזהו כפרעה, דפרעה הוא לשון התגלות והכ"ף הוא בחינת אין והצדיקים ממשיכים מבחינת אין להתגלות וזהו כפרעה, שמהכ"ף שהוא בחינת אין ממשיכים לפרעה להתגלות והיכולת ביד הצדיקים להמשיך מבחינת אין לידי התגלות כל הטובות וכל הברכות וישועות ונחמות:

במדרש רבה (ב"ר צ"ג ב') כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו (תהלים מח ה), כי הנה המלכים זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו זה נתמלא עברה על זה וזה נתמלא עברה על זה, המה ראו כן תמהו ויתמהו האנשים וגו' (בראשית מג לג), נבהלו נחפזו ולא יכלו אחיו וגו' (בראשית מה ג), רעדה אחזתם אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו, אנו מה איכפת לנו יאי למלך מדיין עם מלך, עד כאן. ובזוהר (ח"א כ"ו ע"א) כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף, דהא יוסף אזדבן בגיני דיהודה, והשתא אתערב בבנימין ודחיל דלא יתאבד, לכך ויגש אליו יהודה (בראשית מד יח), עד כאן. ועיין בנזר הקודש שם שהפליא לעשות. וגם אני הקטן אענה חלקי על פי מ"ש (בפרשת וישב) בפסוק (בראשית לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף, דהתחלת נפילה של עשו הוא על ידי יוסף, ולכך לעתיד יקדים משיח בן יוסף, עיין שם. והנה לא יאה ליהודה המלוכה לבד מתחילתו, משום שאינו יכול לנצח עשו הרשע, וליוסף לא ניתנה המלוכה לקיום עלמין, לפי שמכל מקום נצמח על ידו חטא הוצאת דבה. ונראה שלכך הורידוהו אחיו מגדולתו, כמבואר ברש"י בפסוק (בראשית לח א) וירד יהודה (ד"ה ויהי), והיינו שאמרו על ידי שיעצת למכירה, ומכח זה יש צער לאבינו, לכך אינך כדאי למלוכה, שאינך יכול להגין עלינו מפני עשו שיש בידו זכות כיבוד אב כנ"ל. והיינו כי הנה המלכים זה יהודה ויוסף, שהמלוכה יוצמח משניהם ולא מאחד, ולמה עברו יחדיו זה נתמלא עברה על זה למכרו ואין לו הנצחון על עשו, וזה נתמלא עברה על זה בהוצאת דבה, לכך אין לו מלוכה עולמית, לכך הוצלחו שניהם למלוכה. וכזה הם דברי הזוהר כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף, דהא יוסף אזדבן בגיני דיהודה, לכך יהודה אינו יכול להתחיל במלוכה וזה ידע יהודה. והנה מקודם שנמצא יוסף, היה יהודה סובר שבנימין שהוא גם כן בנה של רחל, יהיה המתחיל ואחר כך יגמור הוא, והשתא דחיל דלא יתאבד, ואם כן אין לו תקומה ולא תקום ממלכתו ח"ו, בגין כך ויגש אליו יהודה נכנס בעובי הקורה. ונראה שלכך לא קבל יעקב ערבות על בנימין רק מיהודה, לפי שידע גם כן ברוח הקודש שיהודה מצליח למלוכה, ואין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, אף שלא ידע הטעם דהא לא ידע מהמכירה, ויכנוס בעובי הקורה כי עיקר המלוכה תולה במפלת עשו (מגילה ו' ע"א), כי אמלאה החריבה כתיב (יחזקאל כו ב), ובמלכות בית דוד נאמר (מלכים א' כב מח) אין מלך באדום, וכן נאמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים וגו', אז והיתה לה' המלוכה, וידע יעקב ברוח הקודש שגם יהודה יודע מזה, לכך לקח אותו לערב. והשתא אתי שפיר דנקט הזוהר והשתא אתערב וכו', דמהאי טעמא אתערב, והבן. ואמר המדרש המה ראו כן תמהו שנאמר ויתמהו האנשים וגו', והיינו כמבואר בבראשית רבה פרשה צ"ב (ב"ר צ"ב) שאמר יהודה שהוא מלך ישב בראש וכו', לפיכך ויתמהו האנשים וכו', ומזה ידעו האחים שהוא מוצלח למלוכה, כי ראו שיש ליוסף ידיעה ברורה על פי הגביע יהיה מאיזה מקום שיהיה, ואם כן הוא יותר מוכרח למלוכה מבנימין, לכך אמרו מלכים מדיינים וכו' כנ"ל, והוא נכון בס"ד.