חסידות על תהילים מט:י

וְעַל כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְמַטָּה הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, עַל כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אָז שָׁם, וְהוּא טוֹבָה לָהֶם לַאֲרִיכַת יָמִים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:) עַל פָּסוּק (תהילים מ״ט:י׳): וִיחִי עוֹד לָנֶצַח וְכוּ', כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ.