חסידות על תהילים סח:ה

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ [כִּקְרִיעַת יַם־סוּף] וְכוּ' (סוטה ב). כִּי הַיַּם־סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים־עָשָׂר קְרָעִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים (פרקי ר"א פ' מ"ב, עי' תיקון כא דף נט.), וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם גּוֹרְמִים זִוּוּגָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ה׳): סֹלּוּ לָרֹכֵב עֲרָבוֹת; רוֹכֵב – דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, עֲרָבוֹת – דָּא שְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ כָּל הַגְּוָנִין, וּלְפִי הַזִּוּוּג שֶׁגּוֹרֵם בִּתְפִלָּתוֹ, כֵּן זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ, וְהַתְּפִלָּה הֵם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נֻסְחָאוֹת, לְפִיכָךְ הַזִּוּוּג כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהֵם שְׁנֵים־עָשָׂר.

ויעתר יצחק לי"י לנוכח אשתו (בראשית כה כא). לפרש ענין אומרו "לנכח אשתו. וגם אומרו המסובב תחילה ואחר כך הסיבה. נ"ל דהנה אנשי כנסת הגדולה סדרו לנו בנוסח תפלת שבת סדר "יצחק "רבקה, דהיינו בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך וכו', שמרומז כסדר יצחק רבקה. והלא דבר הוא. אך הוא דהנה "יצחק "רבקה בגימטריא "תפלה, ובגימטריא "ואתחנן (דברים ג כג), שהוא סוד תקט"ו תפלות שהתפלל משה (עיין דב"ר פי"א י'), שמבואר ענינם במגלה עמוקות שהם סוד צירוף י"ה ת"ק, היינו י"ה פעמים ת"ק שנה, שמן הארץ עד לרקיע ערבות (חגיגה י"ג ע"א), שהוא סוד סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו (תהלים סח ה) , היינו ישרו במסלה, "ישרה תפלתכם שתעלה עד לרקיע ערבות בי"ה שמו, היינו עד מספר שמו ט"ו, היינו ט"ו פעמים ת"ק, ושם תעשה התפלה פירות אפילו יצטרך לשידוד המערכה. וז"ש ויעתר יצחק לי"י לנכח אשתו, היינו שחתר חתירה ועלה למעלה שיאת תפלתו כל כך, עד המספר "תפלה שהיא מספר יצח"ק יהיה לנכח אשתו "רבקה, אשר שניהם יחד בגימטריא תקט"ו, שהוא עד רוכב בערבות, ואמר הכתוב שהוצרך לכך כי עקרה היא בטבע, והוצרך לשידוד המערכה שלא בטבע, והבן:

עודך מסתולל (שמות ט יז). עיין בתרגום שני עד כדין מתרברב. ונ"ל שהוא כפירוש הראב"ע מגיזרת סלסלים (משלי ד ח), וסולו לרוכב בערבות (תהלים סח ה), ומתרברב היינו מתגדל ומשתבח ומתפאר.