יָגַ֣עְתִּי בְקָרְאִי֮ נִחַ֪ר גְּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ס״ט:ד׳): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן
וּמַחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, הֵם סְמוּכִים לְהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים אֲזַי מַמְשִׁכִין אֶת הַדִּבּוּר לְגָלוּת מִצְרַיִם, בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, בְּחִינַת (תהילים ס״ט:ד׳): נִחַר גְּרוֹנִי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ, הוּא מַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵח הַגָּרוֹן, וְאָז יוּכַל לְדַבֵּר.
חיי מוהר"ן
(קב) פַּעַם אַחַת הָיִיתִי קוֹבֵל לְפָנָיו עַל עִנְיָנַי, וְהָיִיתִי אוֹמֵר לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי" (תְּהִלִּים סט), וְהֵרִים יָדָיו מְעַט וְאָמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה אִם־כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת (כְּלוֹמַר כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי צַדִּיק ה'). אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר לִי הֲלֹא אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי" הָיָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁכְּבָר קָרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מַמָּשׁ בְּקָרְאוֹ, וְנִחַר גְּרוֹנוֹ מַמָּשׁ בִּפְשִׁיטוּת, אֲבָל אַתָּה תְּהִלָּה לָאֵל עֲדַיִן אַתָּה בְּכֹחֲךָ וְכוּ':