כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם וּבָרִ֥יא אוּלָֽם׃
אגרא דכלה
כי בפעם הזאת וכו' אל לב"ך (שמות ט יד). אומרו אל לבך, מה שאין כן בכל המכות. נבין הדבר על פי מ"ש לעיל בשם האר"י ז"ל שמכת ברד הכתה לתפארת שבקליפה, והתפארת נקרא ל"ב. ותבין מ"ש אחר כך (שמות ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך. אומרו ואול"ם, מה שאין כן בכל המכות. הוא על פי מה שאמרו רז"ל (שבת ל"א ע"ב) שהרשעים לב"ם בריא להם כאול"ם (תהלים עג ד) ובפתאום יבא אידם. ותראה שבמכת ברד שנגעה עד לב"ו אמר י"י הצדיק ואני ועמי הרשעים שמחזיקים את לבם כאולם, ותדע שאמר (שמות ט טז) ואולם וכו' בעבור הראותך את כח"י, כח נקרא החס"ד כמד"א (שמות טו ו) ימינך ד' נאדרי בכ"ח, והנה במכה ברד שנגעה עד לבו שהיה בריא אולם, היה על ידי החסד דמלכות דקדושה כמ"ש לעיל, והבן: