לְךָ֣ י֭וֹם אַף־לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃
אגרא דכלה
לך יום אף לך לילה (תהלים עד טז), להיות דדריש מענין המאורות, דרש הפסוק שנאמר בו אתה הכינות מאור ושמש. דהנה יש מקום בפסוק מה זה דקאמר לך יום אף לך לילה, ותיבת אף מורה רבותא דגם לילה, דהוה אמינא שאינה לו ית' ח"ו, אף על פי כן אף לך לילה. דיקשה מאי רבותא דיום מלילה, על זה דרש לך היום מקלס ולך הלילה מקלס, הגם דלילה הוא זמן המנוחה והבריות ישינים, אף על פי כן מקלסים הצדיקים בלילה בעמדם בלילות להתענג ולהתעלס באהבים על ה' ותורתו. עוד הוסיף פירוש אחר מה היום ברשותך וכו', ר"ל דלהיות בלילה שליטת הדינים והקליפות גוברין בו, אף על פי כן הכל ברשותו והוא מחיה את כולם, והבן. עוד פירש לך יום, בשעת שאתה עושה לנו נסים ביום, לך יום ר"ל אנו קובעין אותו היום לשם השם להודות להשם ולעשות חג בכל שנה באותו יום לשם השם, וכן לילי הנסים אנו מצרפין בקדושת היום, וכן תבין השאר. עוד הוסיף לך נאה לומר שירה ביום וכו', למה שאתה הכינות מאור ושמש. ר"ל מזה נבין שהכל מאתך, ואפילו המעשים המתהווים בלילה עת שליטת החיצונים הכל ממך, והבן: