חסידות על תהילים פט:לג

ד וְעַל כֵּן וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי ט״ז:י״ד) – כִּי הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה.): אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, הַמַּמְשִׁיךְ רוּחַ הַחַיִּים וּמַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, מְכַפֵּר הֶעָו‍ֹן. וְהוּא מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּת וַחֲנִינוּת מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ לִהְיוֹת הָרוּחַ־חַיִּים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, וְהֵם מַמְשִׁיכִין רוּחַ הַחַיִּים אֶל הַחֶסְרוֹנוֹת, וּבָזֶה מְכַפְּרִין הָעֲווֹנוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָווֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם; וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם; כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה.

ונראה דפירוש גוי קדוש הוא שיהיו נצחיים עומדים לפניו ית"ש לעולם כבש"ס סנהדרין (דף צ"ב.) צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם שוב אינם חוזרים לעפרם שנאמר והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימים, הרי דהוראת תיבת קדוש היא נצחיות, וכן פירש הרה"ק ר' דוד זצללה"ה מלעלעוו והייתם לי סגולה, כמו נקודת סגול דאפי' אתה מהפכה לכל צד תשאר בתמונתה עכ"ד, ואף שהבחירה נשארה בידם דאל"ה לא הי' עוד זכות וחיבה כמו לעת"ל כמ"ש הרמב"ן בפסוק ומל ה"א עיי"ש, וא"כ אפשר שיחטאו ויאבדו ח"ו, נראה דההבטחה היתה כמ"ש בדהמע"ה שהבטיחו הקב"ה ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים, אם יעזבו בניו תורתי וגו' ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי וגו', (תהלים פ"ט) באופן זה היתה ההבטחה נמי לישראל בכללם שאף שיחטאו, יפקד בשבט פשעם ובנגעים עונם, ואע"פ שחטא ישראל הוא, ובשום אופן לא יכלו ח"ו מהיות גוי עומד לפניו ית"ש כל הימים, וכאמרם ז"ל סנהדרין (צ"ז') אם אין עושין תשובה אני מעמיד עליהם מלך כהמן ובע"כ הם עושין תשובה: